חדלות פרעון

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" שנכנס לתוקפו ביום 15 לספטמבר 2019 שינה את כללי המשחק בכל הקשור להסדרת חובות חייבים כאשר הפעם המחוקק נתן תשומת לב מיוחדת לשיקומם והבראתם הכלכלית של החייבים במקום הגישה ששלטה בכיפה עד כה. המחוקק מצא לנכון להפחית את נטל הענישה הדרקונית שהייתה נהוגה עד כה בלשכות ההוצאה לפועל ומסדרונות בתי המשפט.

שאל את עורך הדין בנושא:





מחלקת חדלות פירעון וליטיגציה בנקאית במשרדנו מתמחה בשיקום חברות ועמותות ובהבראתן, בהקפאת הליכים, בהסדרי נושים והסדרי חוב, בפירוקים, בכינוסי נכסים ובפשיטות רגל. 

אנו מטפלים במגוון רחב  של שירותים בתחומי המשפט המסחרי, בכלל, ובדיני חדלות פרעון, בפרט, ובכלל זה:

  • ייצוג שוטף בהליכי פשיטת רגל וחדלות פרעון.
  • ייצוג חברות ונושים מסוגים שונים. שיקום והבראה של חברות ועמותות.
  • ניהול הליכי פירוק והקפאת הליכים.
  • ניהול הליכי כינוס ומימוש נכסים מכל הסוגים.
  • ניהול הליכי פשיטת רגל.
  • פירוק חברות ועמותות.
  • ניהול הסדרי חוב והסדרי נושים. ניהול חברות כעסק חי במסגרת הליכי הקפאת הליכים, כינוס או פירוק.

“חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי” שנכנס לתוקפו ביום 15 לספטמבר 2019 שינה את כללי המשחק בכל הקשור להסדרת חובות חייבים כאשר הפעם המחוקק נתן תשומת לב מיוחדת לשיקומם והבראתם הכלכלית של החייבים במקום הגישה ששלטה בכיפה עד כה. המחוקק מצא לנכון להפחית את נטל  הענישה הדרקונית  שהייתה נהוגה עד כה בלשכות ההוצאה לפועל ומסדרונות בתי המשפט.

המחוקק הגיע למסקנה שאין כל טעם לראות בחייב כ”פושע” (אלא אם כן מדובר בחייב חסר תום לב המבקש להבריח נכסים) ולכן גם אין טעם  “לחנוק” אותו בעיקולים והגבלות אינסופיים, וזאת על רקע התופעה של חייבים שנמנעו מהסדרת חובותיהם כדי להתחמק מההליכים הדרקוניים שהיו נהוגים. האמצעים שננקטו לא השיגו את המטרה ואף גרמו לעיוות כלכלי והוצאת קבוצה שלימה של אנשים ממעגל העבודה ומעגל הפעילות הכלכלית במשק ללא הצדקה.

בהתאם לחוק החדש,  המונח “חייב”  הוחלף במונח “יחיד”, כלומר, אדם פרטי שאינו  תאגיד שצבר חובות שאין ביכולתו להחזיר או שיש ביכולתו להחזיר בפריסת תשלומים נוחה. שינוי השם מלמד על  השינוי במדיניות וביחס להליכי חדלות פרעון תוך מתן דגש לשיקומם הכלכלי של החייבים.

בהתאם לחוק החדש, הליך חדלות הפרעון מוגבל לתקופה של עד ארבע שנים. לאחר מקסימום ארבע שנים  יקבל החייב צו הפטר (הפטר מלשון – פטור מהחוב) ומכאן והלאה יוכל לשקם את אמינותו הפיננסית ולהתחיל חיים חדשים נטולי הגבלות ועיקולים.

על פי החוק, תנאי לפתיחת צו לפתיחת הליכים  הינו קיומו של חוב בהיקף של של 50,000 ₪ לפחות  (למעט מקרים חריגים).

החוק החדש קובע שורה של הקלות פרוצדורליות. כך למשל, חובות שאינם עולים ע”ס של 150,000 ₪ יוגשו ללשכת ההוצאה לפועל, כאשר בסיומו של ההליך הסמכות ליתן צו הפוטר את החייבים מחובותיהם מסורה לרשמי ההוצאה לפועל (בעבר סמכות זו הייתה נתונה לבית המשפט המחוזי).

בהתאם לחוק,  חובות העולים על סך של 150,000 יוגשו לכונס הנכסים הרשמי אשר יטפל בתיק במשך תקופה של שנה לאחריה התיק יידון התיק בבית המשפט השלום. העברת סמכות הדיון לבית המשפט השלום, בניגוד לעבר, נועדה לקצר את זמני ההמתנה לדיונים בחצי שנה. במקום להמתין כשנה וחצי לדיון בבית המשפט המחוזי, כפי שהיה בעבר, כעת הדיון יתקיים לאחר כשנה בבית משפט השלום, במסגרת זו ניתן יהא לקבוע תכנית פירעון לתקופה של כ – 3 שנים נוספות.

בדיון יוצגו מס’ אפשרויות להסדרת החובות וכל זאת לצד תכנית הבראה ושיקום  כלכלי אותה ידרשו החייבים לעבור כתנאי לקבלת ההפטר, במסגרתה יעברו הדרכה פיננסית בדבר התנהלותם הכלכלית והוצאות התא המשפחתי.

יצויין, כי החוק החדש כולל בעיקר הקלות נוספות לחייבים, למשל, פרק הזמן שנקבע לביטול הענקה. אם בעבר, כונס הנכסים היה רשאי ללכת 10 שנים אחורה ולבדוק העברת נכסים אסורה (במקרה הצורך רשאי הנאמן לבטל הענקה זו),  הרי שבהתאם לחוק החדש, תקופה זו קוצרה ל- 7 שנים בלבד. 

הקלה משמעותית נוספת בחוק החדש נוגעת לחובות בדין קדימה  (כגון, רשויות המס, ביטוח לאומי וכיוצ”ב). אם בעבר, היה נהוג להחריג חובות בדין קדימה באופן שהותיר עול נוסף על החייב, כיום, כל החובות נמחקים במועד ההפטר, כך שממועד ההפטר ואילך החייב יכול להתחיל חיים עצמאיים מהתחלה ללא עול של חובות. החוק החדש ערך שינויים בסדרי הנשייה והאיזון שבחלוקת הכספים, כך שנושים בעלי זכות חוב בדין קדימה ייאלצו כעת לוותר על חלק מהחוב לטובת הנושים הרגילים. 

ניתן לסכם את הבשורה החשובה העולה מהחוק החדש בכך שחייב שיתנהל בהליך בהגינות ותום לב- ובשיתוף פעולה  עם דרישות ההליך והגורמים הרלבנטיים- יוכל לזכות בצו ההפטר המיוחל בדרך קלה ומהירה וכך יוכל לפתוח דף חדש ונקי מעול העבר ללא הכבדה מיותרת, ולמעשה, לקבל הזדמנות שניה לשים מאחוריו את טעויות העבר ולהתחיל לנהל  חיים חדשים בדרך המלך ובאופן מושכל יותר.

עו”ד סיגל יעקבי  המשמשת כאפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית של מדינת ישראל ציינה כי: “חייבים שנמצאים במסלול מוגבל באמצעים לא רואים שום אופק לסיום חובותיהם” “היעד הוא לאפשר לחייבים להגיע להפטר.”

מחלקת חדלות פרעון במשרדנו מלווה את הלקוחות בהליכי חדלות פרעון, הן כחייבים והן כנושים. כמו כן, משרדנו מלווה חברות בקשיים הן בהליך הבראת חברות כעסק חי או במסלול פרוק תוך מתן ייעוץ הוליסטי לרבות הכוונה והפנייה למקורות כלכליים בדרך לשיקום החברה והבראתה או במקרה המתאים, לפירוקה.

 

פנו לעורך דין יאיר נאור ממן, מחלקת חדלות פירעון וליטיגציה בנקאית במשרדנו מתמחה בשיקום חברות ועמותות ובהבראתן, בהקפאת הליכים, בהסדרי נושים והסדרי חוב, בפירוקים, בכינוסי נכסים ובפשיטות רגל. 

צרו קשר כעת עם עו”ד נאור יאיר ממן בטלפון: 073-7690444


חייגו | Call Now
מפה | Map