התקבלה תביעה כנגד המינהל להשבת דמי היתר שנגבו ביתר בשל דרישה לא הגיונית להמצאת מסמכים מתיקים שבוערו

ת”א 5842-10-10 סלומון ואח’ נ’ מדינת ישראל

בית המשפט הורה לנתבעת להשיב לתובעים דמי היתר ששולמו לה על ידיהם. נפסק, כי הפנייתם של התובעים אל תיק שבוער והצגת דרישה להמצאת הסכמי רכישה היסטוריים משנות החמישים איננה מתיישבת עם העקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון – הצגת דרישה כזו, בנסיבות בהן תיק המסמכים בעמידר בוער, עולה כדי חוסר תום לב של ממש. טענות הנתבעת כי התובעים הסכימו לתשלום והמינהל הסתמך על כך עת אישר את תוכניות הבניה- נדחו מכל וכל. חובת הרשות הציבורית לנהוג ביושר ובהגינות, הנשאבת מהמשפט הציבורי, עולה בחומרתה על זו הנדרשת מן המתקשר הפרטי. מהרשות הציבורית תדרש אפוא אמת מידה של הגינות בהתקשרות חוזית עם הפרט, העולה על זו הנדרשת מן המתקשר הפרטי. היא מתחייבת מהיות הרשות נאמן הציבור, ונובעת, בין היתר, מקיומם של יחסי מרות בין הרשות לבין האזרח שאינם יחסי שיוויון כוחות המאפיינים יחסי אזרח לאזרח. המינהל פעל שלא כראוי עת דרש מהתובעים להמציא לו מסמכים שאינם קיימים עוד. הוכח כי במגרש היו בעבר שתי יחידות דיור נפרדות. מכאן שעל המינהל היה להביא בחשבון מצב עובדתי זה בעת חישוב דמי ההיתר/דמי שינוי הניצול. אין בחתימה על מסמכי ההסכמה כדי להקים מניעות.

לקריאת פסק הדין

דרג את העמוד