מבצע חד פעמי לחיסול חובות ארנונה לרשויות המקומיות- רוצו לשלם!

מבצע “סוף חוב”- האם גם סוף לחובות ארנונה ברשויות המקומיות?

על פי נתוני משרד הפנים, במדינת ישראל נגבית על ידי הרשויות המקומיות ארנונה בסכום של כ- 22 מליארד ₪ מידי שנה. סך מצבת החובות המצרפית אשר טרם  נגבו עומד כיום על כ- 30 מליארד ₪.

הרוח הנושבת בתקופה האחרונה המאמצת גישה ליברלית לגבייה וחיסול חובות בהנחות משמעותיות הגיעה עד למשרד הפנים בירושלים. וכך, עמוק מתחת לראדר, פרסם שר הפנים אריה דרעי  ביום 23.4.17 תקנות חדשות המאפשרות לרשויות המקומיות, להעניק הנחה של עד 50% מחובות הארנונה לתושבים המבקשים לפתוח דף חדש ולסלק את חובות העבר שלהם לרשות המקומית.

התקנות מפרטות את פרטי המבצע ומתירות לרשות המקומית להעניק הנחה מארנונה למי שמשלם את חובותיו בשיעור של עד 50% בתשלום מזומן ועד 45% בפריסה שבין 12 עד 36 תשלומים לפי התנאים והמגבלות שנקבעו בתקנות. המבצע פורסם ברשומות בסוף אפריל 2017 והוא בתוקף עד נובמבר 2017.

תקנה וקוץ בה- הסמכות שנקבעה בתקנה למחיקת החובות הינה וולונטרית ותלויה ברצונה והחלטתה של הרשות המקומית האם לאמץ את התקנה ובאילו תנאים.

היתרונות של מבצע חיסול חובות בתחום הארנונה

מבצעי חיסול חובות, בישראל ובעולם כולו, הינו רעיון שנוי במחלוקת. גם אם ישנם הגורסים שמדובר בשרץ טמא שאין להכשירו ניתן למצוא יותר ויותר סימנים להבנה שקיימים יותר מק”ן טעמים להכשיר את השרץ לטובתם של כל הצדדים, הן של הרשויות, הן של בעלי החוב והן של יתר האזרחים- הנוהגים לשלם את חובם- אשר על דרך הטבע מחמיצים  פנים ולב למשמע מבצע חיסול חובות לשכניהם שלא טרחו לרוץ ולשלם את חובם במועד ואם בכלל.

שר הפנים נימק את התקנה כצעד להקטנת הפערים החברתיים והכלכליים:

מבצע לגביית חובות ארנונה הוא יציאה מחושך לאור לחייבים רבים שיסדירו כעת את חובם והנהנים מכך הם כלל תושבי הרשויות עם הטבת השירותים המוניציפליים. באפשרותן של רשויות מוחלשות בעלות תקציבים נמוכים, לקבל הכנסות שאינם שולמו עד היום, כחוק. הדבר הינו צעד נוסף להקטנת הפערים החברתיים והכלכליים

מהיכרות מעמיקה של מאפייני הארנונה הייחודיים לאורכה ולרוחבה של הארץ,  אנו סבורים שמבצע סוף חוב ברשויות המקומיות לא רק יעשה חסד עם הרשויות והחייבים אלא הוא מצרך ראוי, צודק ואפילו מוכרח במקרים רבים מאוד.

הארנונה במדינת ישראל, בפרט בשנים האחרונות, לוקה בפגמים מהותיים רבים אשר מקימים עליהם את חמתם וזעמם של נישומים רבים החשים כי הם נדרשים לשלם מס שנקבע לגביהם בדרך לא צודקת ולא הוגנת- ולצערנו קצרה כאן היריעה מלפרט את המקרים, הסיבות והנסיבות המביאים לכך.

מנגד, ריבית פיגורים “נשך” פוגעת בתמריץ של הרשויות לגבות את החובות בזמן אמת או להגיע עם הלקוח להסדר הוגן תוך הפגנת אדישות והמתנה להתנפחות החוב, שכאמור מגיעים לסכום מצרפי של עשרות מליארדים. כבר בתי המשפט התייחסו לכך שחובות ארנונה אינם חובות אותם ניתן להניח בקרן זווית כאילו היו “תכנית חיסכון” שתופחים בעזרת ריבית שאף בנק בעולם לא מציע ללקוחותיו, ולדרוש אותם כעבור שנים ארוכות. ברוב המקרים, מרכיב ריבית הפיגורים בחוב מהווה את רוב החוב, באופן המונע מאנשים- מנטלית וכלכלית- לפרוע את חובם. לא לחינם משרד הפנים לא מפרסם את הנתון מהו שיעור ריבית הפיגורים בסכום החוב המצרפי.

תקנה חיוורת, עמומה וחסרת שיניים-

מבדיקה מקיפה שערך משרדנו עבור לקוחותיו מתברר, להפתעתנו, שהמבצע הלאומי – על פוטנציאל הבשורה הטמונה בו- מתנהל במסתרים, באופן סלקטיבי, לא אחיד, לא שוויוני, ביד קפוצה ותחת מעטה חשאיות וחוסר ודאות מוחלטת בכל הנוגע לאימוצן של התקנות על ידי כל רשות ורשות.

מבצע חשאי המתנהל בעצלתיים מתחת לרדאר הציבורי

מדובר בבשורה משמעותית, חד פעמית, שבאורח פלא טרם הגיעה לאוזניהם של רבים  מהאזרחים המשוועים לפתרון אלגנטי לחובות הארנונה שנצברו על שמם.

עמימות, כלליות וחוסר שיוויון-

התקנה הינה רחבה וכללית ביותר ללא קריטריונים גלויים, ברורים ואחידים. העדר קריטריונים הינו פתח לאי שיוויון, שרירותיות ואף מעלים חשש לניצול התקנה לצרכים פוליטיים מקומיים של העדפת אנשי שלומנו.

אין ספק, כי הנגשת המידע אודות המבצע והמודעות הציבורית לקיומה של התקנה תפעיל מנופי לחץ נוספים על הרשויות שלא הסכימו לאמץ את התקנה, אם באמצעות לחץ ציבורי ואם באמצעות כלים משפטיים הנגזרים מדיני המשפט המנהלי וההקפדה על עקרונות היסוד של שוויון, חובות ההגינות ותום הלב.

נזכיר כי באופן קבע קיים נוהל מחיקת חובות במשרד הפנים המתיר מחיקה של חובות אבודים בנסיבות מסוימות ותוך עמידה בקריטריונים ספציפיים. במקרים רבים, רשויות מקומיות מעוניינות למחוק חוב אבוד אולם ידיהם כבולות בשל הקריטריונים הנוקשים שנקבעו בנוהל הסטנדרטי הקיים למחיקת חובות אבודים. מבצע סוף חוב יכול לתת מענה ומזור למקרים אלה.

פומביות-

תשתית התשתיות של כל תקנה בעלת פועל תחיקתי הינה הקפדה על פומביות החקיקה. מקובל בעולם שכל מבצע בסדר גודל שכזה מלווה בקול רעש גדול ונקיטת אמצעים שונים להבאת המבצע לידיעתם של האזרחים שאמורים ליהנות ממנו. פרסום התקנה הינו חלק בלתי נפרד מיישומה וראוי שהיא תפורסם ותגיע לכל בית  ובית עסק במדינת ישראל. על משרד הפנים לחייב את הרשות המקומית להביא את התקנה לידיעת הציבור באמצעות שוברי הארנונה הנשלחים לאזרחים ואף למסור דין וחשבון פומבי לגבי אימוץ התקנה באופן מלא או חלקי לרבות את השיקולים העומדים ביסוד כל החלטה בעניין זה. במקרה זה זכות הציבור לדעת- הן החייבים והן המשלמים במועד- מטילה על הרשות את החובה ליידע את הציבור ולמסור דין וחשבון על החלטותיה.

לטעמנו, חייב להתקיים דיון ציבורי נוקב שאף יוביל לתוצאות אופרטיביות ואולי לאימוץ אחיד- כתקנת חובה ולא רשות– של התקנה בכל הרשויות. דיון ענייני וקביעת קריטריונים וקווים מנחים ברורים ואחידים יחזקו את הטעמים לאימוץ התקנה כפתרון אמיתי והוגן למחלוקות ארוכות שנים בין נישומים לרשויות בתחום  הארנונה.

 

דרג את העמוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *