נדחתה תביעה ייצוגית כנגד מקורות לעניין דמי מים וחוק המים

ת”א 1327-04 יעקוב בלום נ’ מקורות חברת המים בע”מ

בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על בסיס חוק המים. סעיף 109 לחוק המים קובע כי “דמי מים” הם “מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להספקת המים.” המבקש טען שמדובר בביטוי כללי המלמד כי הסעיף עוסק בכל תמורה שהיא המשולמת על ידי הצרכן לספק המים; ואילו חברת מקורות והיועמ”ש, טענו כי הסיפא נועדה להבחין בין תשלום עבור ההספקה השוטפת של המים, לבין תשלום עבור תשתית המים. ביהמ”ש קבע כי יש להוסיף ולברר איזה מבין שתי הפרשנויות המוצעות הולמת יותר את תכלית החקיקה. נקבע כי חוק המים עצמו תומך בגישתם של מקורות והיועמ”ש, לפיה פרט לדמי מים קיימים חיובים נוספים שבהם רשאי ספק המים לחייב את צרכניו. זאת ועוד, נקבע כי הפרשנות שמציע המבקש מביאה לדיסהרמוניה בחקיקה, שכן ההבחנה בין תשלום עבור אספקת המים לבין השתתפות הצרכנים בעלויות ההקמה של תשתיות המים, מיושמת כעניין שבשגרה מאז ומתמיד, ואף מעוגנת בפקודת העיריות. זאת ועוד, די בעיון בחלק מן הכללים שהותקנו מכוח חוק המים במרוצת השנים, כדי להבין שמדובר בעניין שבמומחיות, שביהמ”ש לא יתערב בו בנקל. משכך, נדחתה הבקשה לאישור.

לקריאת פסק הדין

דרג את העמוד