ביטול חיוב בהיטלי פיתוח בחדרה

עת”מ 32586-10-12 אליאנס חברה לצמיגים (1992) בע”מ נ’ עיריית חדרה

העותרת מחזיקה בשטח גדול, המשתרע על פני מספר חלקות, ובו בניינים רבים. העותרת קיבלה מן העירייה דרישה לתשלום היטלי פיתוח בהתאם להחלטת העירייה משנת 2000, ובשל כך עתרה לביהמ”ש. ביהמ”ש קיבל את העתירה וקבע כי דרישת התשלום מבוטלת ממספר סיבות: ראשית, רק רחוב אחד מבין הרחובות המצוינים בדרישת התשלום שבנדון שהינו גובל פיזית בנכס של העותרת, ובגינו, העותרת כבר שילמה היטל סלילה ב-2002. על פי הפסיקה, כדי שנכס ייחשב ל”נכס גובל” צריכה להיות אפשרות טכנית למעבר בין הנכס לבין הרחוב, ואולם בין הנכסים השייכים לעותרת ובין הרחובות המצוינים בדרישת התשלום (פרט לרחוב אחד כאמור) אין גבילות פיזית ואף אין גישה ישירה לנכסי העותרת דרך סמטה, מדרכה או כל דרך אחרת המנויה בחוק. בנוסף, בדרישת התשלום משנת 2002 ישנן חלקות רבות המופיעות גם בדרישת התשלום הנוכחית, על אף שמדובר בסלילה בהתאם לאותה החלטה משנת 2000. טענת העירייה כי מדובר בעבודה שבוצעה בכמה שלבים נדחתה, שכן הנכסים שחויבו היו זהים בשתי הדרישות, והסכום לא הופחת. בנוסף, לא ניתן לחייב את העותרת בגין צומת הסמוכה לנכסיה, שכן הצומת איננה חלק מכביש עירוני, וסלילתה בוצעה על ידי מ.ע.צ.; לעירייה אין הוצאות בגין ביצוע העבודות ולא מתקיימת זיקה מימונית, ולו זיקה רופפת, בין העבודות שבוצעו לחיוב שהוצא לעותרת.

לקריאת פסק הדין

דרג את העמוד