ההלכה העקרונית מכוח סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות לפיהםהחובה על שינוי מחזיק מוטלת על המחזיק וכל עוד לא מסר הודעה ימשיך להיות מחוייב בארנונה בגין הנכס, איננה אבסולוטית וניתן לסטות ממנה בנסיבות מסויימות

בר”ם 867/06 מנהלת הארנונה בעירית חיפה נ’ דור אנרגיה בע”מ , ורע”א 3502/06 בידור נאה מפעלי בתי קולנוע בע”מ נ’ עירית חיפה, 

ביהמ”ש העליון קבע כי יש לפרש את הוראות ס’ 325-326 לפקודת העיריות באופן דווקני, החוק מטיל את החובה על חדילת חזקה על המחזיק בנכס ולא על העירייה. מקום בו לא נמסרה הודעה בכתב על ידי הבעלים/ המחזיק על העברת הבעלות או החזקה בנכס, ימשיך אותו נישום לשאת בתשלומי הארנונה. השופטים נחלקו בדעותיהם האם יתכנו מקרים מסוימים, בהם למרות שהמחזיק לא מסר הודעה כנדרש, התנהגות העירייה תחשב רשלנית ואינה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות החלה עליה כגוף ציבורי, ולכן המחזיק יהיה בכל זאת, פטור מתשלום. בדעת רוב נקבע כי יתכנו מצבים בהם החלטת העירייה להמשיך ולחייב את המחזיק הרשום, מבלי לבצע פעולת בדיקה כלשהי מצידה, תחשב כמנוגדת לעקרון הסבירות וחובת ההגינות. הש’ דנציגר סבר, כי יתכנו מקרים בהם צירוף הנסיבות יעלה כדי התרשלות העירייה והיא לא תוכל לחייב את המחזיק הרשום; כאשר הקף החוב גבוה, משך הזמן בו לא שולמה ארנונה ארוך, היות הנכס ציבורי וידוע וכן ידיעה פוזיטיבית של אחת ממחלקות העירייה, על מצב הנכס. הש’ ארבל סברה אף היא כי בשל חובת ההגינות ועקרון הסבירות, יתכנו מקרים בהם לא תוכל העירייה להמשיך ולחייב נישום מסוים, גם בלי הודעה מצדו; אולם היא סבורה כי לא ניתן להגדיר מראש מקרים אלה,  ויש לבחון כל מקרה לגופו. התכלית בהעברת הנטל מהרשות למחזיק היא מניעת פעולה אקטיבית מצד הרשות לאיתור המחזיק. לכן, לדוגמא, מקום בו יש לעירייה ידיעה בפועל על שינוי מחזיקים, הגם אם זו לא התקבלה מהנישום/ המחזיק, לא תוכל העירייה להמשיך ולחייב אותו. לעומתם, הש’ פרוקצ’יה סברה, בדעת מיעוט, כי לאור תכלית החוק, לא ניתן להתנות על חובתו הסטטוטורית  של המחזיק, הקבועה בחוק.

לקריאת פסק דין

דרג את העמוד