התקבל ערעור בעליון המאפשר לעיריית יהוד מונוסון לחייב בארנונה בגין שטחים משותפים בנכסים שאינם למגורים

עע”מ 9597/11 עיריית יהוד מונסון נ’ אורגל א.ל.פ סחר בע”מ

קביעתו של ביהמ”ש לעניינים מנהלייםכי חיובי שטחים משותפים בבניינים שאינם למגורים נעשו בחריגה מהקפאה התהפכה בבית המשפט העליון. ביהמ”ש העליון קבע שהן צו הארנונה מ-1985 והן הצו מ-1986 פטרו שטחים משותפים רק במבנים המיועדים למגורים ולא בבניינים שאינם למגורים. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם פירושם של יתר צווי הארנונה ועם מדיניות הגבייה של העירייה בפועל. בדיני ההקפאה נקבע כי בין השנים 1990-1986 היו הרשויות המקומיות מוסמכות להפחית את שיעורי הארנונה, ובכלל זה לתת פטור מחיוב בלא שנדרש אישור השרים לכך; אך משנת 1991 ואילך נדרש אישור גם להפחתה. על רקע זה, נבדקו הצווים בין השנים 1986 ל-1990 ונקבע כי בשנים אלו לא נחקק צו ארנונה שפטר כדין מחיוב בגין שטחים משותפים בבניינים שאינם מיועדים למגורים. התוצאה הנובעת מכך היא שהחיוב שהוטל על המשיבה– הוטל כדין.

לקריאת פסק הדין

 

דרג את העמוד