יש להבחין בין אכיפה על פי אכרזת המיסים לבין אכיפה לפי פקודת העיריות. צו לעיכוב הליכי אכיפה על פי פקודת העיריות נתון לשיקול דעתו של בית משפט על פי נסיבות.

עתמ 3061/06 בשא 2067/06 רכבת ישראל בע”מ נ’עיריית חדרה ואח’,

בית משפט לעניינים מנהליים בחיפה קבע כי “אכרזת המיסים גבייה” על פיה חוב ארנונה שנוי במחלוקת, אינו בר גבייה, חלה רק על הליכי גבייה שננקטים על פי הוראות “פקודת המיסים גבייה”. לעומת זאת, צו המורה על הקפאת הלכי גבייה הננקטים על פי פקודת העיריות, יינתן בהתאם לנסיבותיו של כל מיקרה, ובכלל זה: תום לבו של נישום בהגשת ההשגה והערעור; האם באמת החוב שנוי במחלוקת, או שמא מטרת הליכי הערעור הינה עיכוב הליכי הגבייה; סיכויי ההצלחה של הנישום בהליכים; מצבה הכלכלי של הרשות ויכולתה להשיב את הכספים אם יזכה הנישום בהשגותיו; איתנותו הפיננסית של הנישום ועד כמה יפגעו בו הליכי הגבייה וכדומה.ביום 16.7.2003 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם להסדרת תשלומי הארנונה של הרכבת לעירייה לאחר שהתגלו מחוקות על חיובי ארנונה 2000-2002. גם לאחר אותו הסכם ניתנה לרכבת הנחת מדינה בשיעור של 45%. בשלב מסוים תיקנה עיריית חדרה את “טעותה” ביטלה הנחת מדינה והוציאה שומה רטרואקטיבית לרכבת. הרכבת כפרה בכל החיובים במסגרת הליכי השגה ערר ואף הגישה עתירה מנהלית.העירייה נקטה הליכי גבייה וביססה את זכותה לנקיטת הליכי גבייה הן על פקודת המסים (גבִיה) והן על סמכותה מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש]. בעקבות הגשת הבקשה לצו מניעה להפסקת הליכי גבייה, הודיעה העירייה כי הינה ממשיכה בהליכי גבייה מכוח פקודת העיריות בלבד. לגרסתה אין בטענות הרכבת כדי למנוע נקיטת הליכים אלו.בית משפט תמך בטענת העירייה וקבע כי אכרזת המיסים גבייה בהיותה חקיקת משנה לא יכולה לפגוע בסמכות העירייה על פי  חקיקה ראשית – פקודת העיריות. בית משפט עמד על הצורך לאזן בין זכותו של נישום שעניינו יתברר בערכאות המתאימות בטרם יְשלם, לבין אינטרס הציבור לגבות את הארנונה בהקדם ולאפשר מימון פעולות הרשות, מבלי להמתין להליכי השגה וערעור אין-סופיים.כל עוד לא קבע המחוקק הוראות מפורשות המאזנות בין האינטרסים השונים וקובעות מתי ניתן להמשיך בהליכי גבייה ומתי יש לעכבם, שומה על בית המשפט לשקול את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ולחפש את האיזון הראוי.בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול יהיה תום לבו של נישום בהגשת ההשגה והערעור; האם באמת החוב שנוי במחלוקת, או שמא מטרת הליכי הערעור הינה עיכוב הליכי הגבייה; סיכויי ההצלחה של הנישום בערעור; מצבה הכלכלי של הרשות ויכולתה להשיב את הכספים אם יזכה הנישום בהשגותיו; איתנותו הפיננסית של הנישום ועד כמה יפגעו בו הליכי הגבייה וכדומה.במקרה זה, העירייה נקטה הליכי גבייה רק לגבי חוב הארנונה כשיעורו בשנים עברו, דהיינו מתוך התחשבות בהנחה שניתנה לרכבת בעבר. חישוב המס לגביו ננקטים ההליכים נעשה על-פי הסכם הפשרה בלבד.

לקריאת פסק הדין

דרג את העמוד