מוסד המעסיק שירותי הסעדה באמצעות קבלן הוא המחזיק בחדר האוכל לצורך חיובי הארנונה ולא קבלן ההסעדה (קייטרינג) הפועל במוסד,על אף שהוא קבלן עצמאי.

עמנ (ת”א) 139/07 איכות קייטרינג שולץ (1997) בע”מ נ’ מועצה אזורית אפעל מנהל הארנונה,

חברת הסעדה שנשכרה על ידי חברה אחרת, המנהלת את סמינר אפעל, כדי שזו תעניק שירותי הסעדה לבאי המקום, בחדר האוכל אינה ה”מחזיק” בנכס, ולפיכך איננה חייבת ארנונה בגינו. ה”מחזיק” בנכס הינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. לעיתים האבחנה מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר קשה. יש ללמוד בענייננו על הזיקה מההסכם שנחתם בין חברת ההסעדה לחברה שמנהלת את הסמינר. מעיון בכלל תנאי ההסכם עולה כי מדובר בבעל מלאכה שנשכר על ידי בעלת הרשות הכללית להפעיל את הסמינר, כדי לבצע שירותי הסעדה לתקופה קבועה מראש. כקבלן עצמאי קיבלה חברת ההסעדה זכויות (וחובות) פרטניות ומוגבלות בנכס – אך ורק וככל שנדרש לביצוע העבודות, בלבד, ולא לשום צורך אחר. מזמין השירות שמר לעצמו את כל זכויותיו בנכס  והוא בעל “המילה האחרונה” והשליטה בו, גם באותה עת. נותן שירותים כאמור – יהא שירותים אלו אשר יהיו: הסעדה, ניקיון, שיפוצים, מחשוב, אבטחה וכיוצא באלו – אינו “בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס”, מאחר שלמזמין השירות נשארות מרב הזיקות המהותיות לנכס – אף בעת מתן השירותים. טענה של נישום כי אינו המחזיק בנכס ולפיכך איננו חייב בארנונה ניתן להעלות ברשות בית המשפט בכל הליך ואף בערעור. בכל הקשור לטענה זו גישת בית המשפט תהיה ליברלית.

לקריאת פסק הדין

דרג את העמוד