פרשנות אישור להעלאה חריגה ביחס להחלטת המועצה שהחליטה על אישור ההעלאה. העירייה החילה את ההעלאה באופן לא חוקי על ידי כך שלא יישמה על ההעלאה על פני 10 שנים כפי שהוחלט במקור.

עתמ (ת”א) 2807/05 אנרג’י מועדון כושר ובריאות נ’ עיריית תל-אביב

על פי  “חוקי ההקפאה”, העלאת תעריפי הארנונה, מידי שנה בשנה, מותרת רק בשיעור שנקבע בחוק, אלא, אם התקבל היתר חריג על ידי שרי האוצר והפנים. בשנת 2001 שיעור העלאה שהותר היה 1.25% מעל התעריפים שהיו נהוגים בשנת 2000. עיריית תל אביב פנתה בבקשה להתיר לה העלאה נוספת בשיעור של 2.12% בתעריפים מסוימים, כך ששיעור העלאה הסופי, יעמוד על 3.4%. בקשתה אושרה ועל פני הדברים העלאת התעריפים הרלוונטיים ב3.4% נעשתה כדין; ואולם, מועצת העיר שהחליטה על העלאת התעריפים – במטרה לאזן את תקציב העירייה בין המצוי לנדרש, קבעה כי האיזון המבוקש ימומש על פני 10 שנים. בית המשפט פרש החלטה זו כך, שמשמעות ההחלטה היא שהעירייה תממש במשך 10 שנים את ההעלאה החריגה שאושרה לשנת 2001. לפיכך, יש לחלק את התוספת המאושרת לעשר “מנות” שוות, כך, שבכל שנה יתווספו 10% משיעור התוספת החריגה המותרת. לפיכך, פסק בית המשפט, כי בשנת 2001 היתה רשאית העירייה להוסיף רק עשירית מהתוספת המבוקשת – תוספת של %  0.212  בלבד. כלומר, יחד עם העלאה הכללית בשיעור של 1.25% היתה רשאית עיריית תל אביב להעלות את התעריפים בשנת 2001 בשיעור של 1.46% בלבד ולא בשיעור של 3.4%.

לקריאת פסק הדין

 

דרג את העמוד