שטח ישיבה חיצוני מתוחם מהווה חלק מבית קפה לעניין ארנונה

עת”מ (ת”א) 249-08 רולדין בע”מ נ’ עירית תל-אביב יפו,

נקבע כי שטח ישיבה מקורה ברחוב המשמש את את בית הקפה אשר משמש באופן בלעדי את ציבור לקוחות בית הקפה וכן יחידת מרתף המשמשת לצורך הסדרי לינה ארעיים של עובדי בית הקפה –  מהווים חלק בלתי נפרד מבית הקפה לצורך סיווגם בארנונה ולפיכך יסווגו כ -“מסעדות ובתי קפה”. נדחתה טענת המערערת כי יש לראות בשטח הישיבה המצוי ברחוב כחלק מן הרחוב שהינו שטח לא בר חיוב בארנונה, וזאת לאור ההנאה הכלכלית שעושה המערערת במקטע “הרחוב” שתוחם ונסגר, והמשמש למעשה כבית קפה. נקבע, כי אפילו אם שטח הישיבה החיצוני פתוח רק בימות הקיץ, אזי בשל התיחום של השטח (באמצעות אדניות) וההגבהה (דק מעץ) יש לראות את השטח כ”מרפסת” מקורה וככזו חלק מן המבנה ויש לסווגו בהתאם. באשר ליחידת המרתף, בית המשפט קבע כי הסדרי הלינה שם הם ארעיים ואינם משקפים “מגורים”. נקבע כי השימוש ללינה הינו שימו משני לפעילות בית הקפה והמרתף הלכה למעשה, הוא חלק בלתי נפרד מבית הקפה.

לקריאת פסק הדין

דרג את העמוד