עמנ (ת”א) 117/03 חברת מגדלי אלרוב נ’ עזבון המנוחה בלה לוטן
בין הנכס בגינו הוגשה התביעה לפיצוי, לבין גבול “התכנית הפוגעת” המסומן בקו הכחול, חוצץ רחוב עקיבא אריה, שרוחבו 17 מטר. ועדת הערר קבעה כי היות שהוראות התוכנית חורגות מ”הקו הכחול” ומשפיעות על מקרקעין שמחוץ לתחומה, יש לראות את ה”קו הכחול” כאילו ומשיק הוא לנכס נשוא הערעור. בעקבות הילכת ויטנר קבע בית המשפט, כי לא ניתן להרחיב את ה”קו הכחול” במסגרת תביעת פיצויים. המקום לעשות זאת: הליכי התנגדות לתוכנית. בית המשפט העליון קבע גם, כי נכס יחשב גובל רק עם הוא משיק פיזית ל”קו הכחול” של התוכנית הפוגעת. כדי למנוע תוצאות שרירותיות השאיר בית המשפט העליון דרגת חופש וקבע שעל פי רוב, כביש שכונתי צר, המפריד בין הנכס לבין הקו הכחול לא יבטל את היות הנכס נכס “גובל” בר פיצוי. כאן נקבע כי המערערים לא הרימו את הנטל להראות כי מדובר אכן ב”כביש שכונתי צר”. כמו כן מדובר בכביש רחב – 17 מטר בן שני נתיבים, המתחבר לעורק תנועה ראשי ולפיכך לא יכול להיחשב ל”כביש שכונתי צר”.