רע”א 10472/07 אימן דאהוד נ’ הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא עמקים
בית המשפט העליון (כב’ השופט רובינשטיין) לא נעתר לערעור המבקש לגופו, בעניין שאלת יישומה של הוראת הפטור שבסעיף 19 (ב)(5) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה (להלן: “החוק”), נוכח שינוי שיטת הזכאות של משרד השיכון.
המבקש הגיש למשיבה בקשה להיתר בניה, בה עתר לבנות בבניה חדשה יחידת דיור למגורים בשטח עיקרי של 377.91 מ”ר. הבקשה אושרה בתנאים שונים, ובכללם תשלום היטל השבחה.
סעיף 19 (ב)(5) לחוק נועד לסייע לפרטים שהוכרו כזכאים לסיוע ממשרד השיכון לבנות או להרחיב את דירותיהם, כאשר הפטור הוגבל לשטח התואם את תכנית הסיוע. ואולם, בעקבות שינוי שיטת הזכאות של משרד השיכון, והסרת מגבלות השטח מתכניות הסיוע, קרס מנגנון האיזון הפנימי שבסעיף, באופן ההופך את יישום הוראת הפטור לבלתי מעשי.
לפיכך, קבע בית המשפט העליון, כי משנשמטה אבן מרכזית מבניין הסעיף, לא ניתן ליתן לה פרשנות מקיימת ולא ניתן עוד ככלל לקבל פטור לפי סעיף 19 (ב)(5) לחוק, כך ששינוי שיטת הזכאות הפך את הוראות הפטור לאות מתה.