סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים

החל משנת 2004, סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה מאפשר חיוב בעל שליטה בחוב ארנונה שמיוחס לחברה שבבעלותו. מטרתו של סעיף 8(ג) להקל על גביית המיסים של הרשויות המקומיות, על ידי פעולה של “הרמת מסך” רחבה, ואולי אף גסה, בניגוד לעיקרון הרווח בדיני התאגידים של האישיות המשפטית הנפרדת. החוק מחייב קיומן של הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה, בלעדיהן- לא ניתן להפעילו. בין היתר, מקים החוק חזקה לפיה “יראו את הנכסים שהיו לחברה כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה”. חזקה זו, ומכוח מטרתה, הוכרה כ “חזקת ההברחה” והיא ניתנת לסתירה ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות, על ידי בעל השליטה בחברה.
הרשויות המקומיות ויועציהן עושים שימוש “סיטוני” וללא אבחנה בניסיונם להחיל את הסעיף על כל חברה שהפסיקה את פעילותה והותירה חובות לרשות. התנאים, המגבלות והנסיבות בהן ניתן לעשות שימוש בסעיף זה הנם מושא לפסיקות סותרות בבתי המשפט, ונדמה שטרם נאמרה המילה האחרונה ונקבעו הלכות ברורות בנושא.