בש”א 567/08 חנוך כהן נ’ המועצה המקומית מבשרת ציון
בבקשה נטען כי העירייה צרפה שלא כדין “תוספות” לתעריפי הארנונה שאושרו לה עבור השנים ספציפיות- 1994, 2004, 2005 ו-2007 בלבד על פי סעיף 11(א) לחוק ההסדרים, לבסיס המס של השנים העוקבות. כמו כן, נטען כי בשנת 1998 העלתה המשיבה את תעריף הארנונה ללא אישור כנדרש תוך חריגה מסמכות, ואף את התוספת הזו צרפה כחלק מבסיס המס לשנים העוקבות; וכן כי המשיבה הצמידה את תשלומי הארנונה המשולמים לה בתשלומים למדד המחירים לצרכן, תוך התעלמות ממדדים שליליים אשר היו מביאים להפחתת תשלומי הארנונה. בית המשפט אישר את הבקשה, וקבע כי סיכויי התובענה להתקבל גבוהים. משלא חלקה המשיבה על העובדה כי אכן גבתה מכלל חברי הקבוצה את תעריפי הארנונה הנטענים, אשר פורטו בהרחבה בחוות-הדעת המומחה מטעם המשיבה, ומשכבר הוכרע כי מתעוררות בענייננו שאלות משפטיות אשר מקימות עילות תביעה טובות – נהיר כי מתקיים גם התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, ולפיו התובענה מעלה שאלות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ואינן ייחודיות למבקשים גרידא.