בר”ם 268/07 מריים היינריך נ. מנהל הארנונה בעירית ת”א,
בית המשפט העליון (כב’ השופטת נאור), דחה בקשת רשות ערעור של דיירת בבניין אשר חלקו משמש כמלון ובחלקו האחר דירות מגורים (לפי ההחלטה 20 מתוך 28 ! קומות בבניין משמשים לדירות מגורים). בית המשפט קבע, כי דירות המגורים נהנות משירותים שנותן המלון (גם אם תמורת תשלום נוסף) וערכן הכלכלי של הדירות מושפע (לטובה) מכך שהן מצויות בבניין המשמש גם כמלון, ואלה מצדיקים את החיוב על פי התעריף המיוחד ל”דירה במלון”; עוד נפסק, כי הפסיקה אודות הפרדת השימושים בנכס רב תכליתי אינה חלה במקרה זה, מאחר שמדובר בנכס בעל אופי הומוגני