ו”ע 29053-11-09 מצלאוי חברה לבנין בע”מ נ’ עיריית כפר סבא
עוררת זכתה במכרז לבניית שלושה בנייני מגורים בכפר סבא בפרויקט “פינוי-בינוי”. בהתאם לתנאי המכרז, וכתנאי להכרזת המתחם על ידי הממשלה כמתחם התחדשות עירונית, חתמה העוררת ביום 16.5.05, כלפי המשיבה וכלפי הועדה המקומית לתכנון ולבנייה כפר סבא, על כתב התחייבות בלתי חוזרת, בו הופיע הנוסח הבא: “ידוע לנו כי במסגרת הוצאת היתרי הבנייה במתחם נחויב באגרות בנייה והיטלי פיתוח בהתאם להוראות כל דין ובהתאם לחוקי העזר השונים לעיריית כפר סבא”. רק לאחר כארבע שנים, תקפה העוררת את גובה תעריפי היטל הביוב בהם חויבה. העוררת טענה כי התחייבה רק לשלם היטלים כדין, ואילו ההיטלים בהם חויבה אינם כדין, וכן כי עד לאותו מועד לא הוצג לה תחשיב. הערר נדחה על הסף, ונקבע כי חוקי העזר שעל פיהם חויבה העוררת היו ידועים ומפורסמים עוד בטרם השתתפה במכרז. אם סברה העוררת כי תעריפי היטל הביוב גבוהים מדי ו”אינם כדין”, היה עליה להעלות עניין זה לפני המשיבה טרם שניגשה למכרז וטרם שהתחייבה לגבי תנאיו, ובמיוחד – בכתב ההתחייבות. בהתנהלותה במשך השנים שקדמו להגשת הערר, העמידה העוררת מצג ברור, כי היא מודעת היטב להיטלי הפיתוח שבהם תחויב לאחר שביררה זאת מראש; המשיבה הסתמכה על מצג זה, ושינתה את מצבה לרעה.