פרשנות תכליתית בניתוח האבחנה בין שינוי אסור המהווה חריגה מחקיקת ההקפאה לבין שינוי מותר שעניינו תיקוןם והבהרה

בר”ם 1966/06 המשביר הישן בע”מ נ’ עיריית כרמיאל ,

בית המשפט עסק בשאלה הפרשנית כיצד להבחין בין שינוי בצו מיסים,הדורש אישור שרי הפנים והאוצר(כדי למנוע חריגה מדיני הקפאה),לבין שינוי שיוגדר כתיקון או הבהרה (ולפיכך אינו צריך אישור שרי הפנים והאוצר). נקבע כי יש לבחון את השינוי בצו לפי כללי הפרשנות התכליתית. בבדיקת השינוי בצו המיסים של הרשות, על בית המשפט להעדיף את הגישה הפרשנית, הנוטה בכיוון של פיקוח והגבלת שיקול הדעת של הרשות. יחד עם זאת, נקבע כי, אין בגישה פרשנית זו כדי לשלול מהרשות את האפשרות לנסות ולשנות את צו המיסים. אם הרשות מעונינת לשנות את צו המיסים עליה לפנות בבקשה מפורשת, ולקבל את אישורם של השרים המוסמכים. במקרה דנן, נקבע, כי אישור השרים שניתן לעירייה, לא התייחס לשנה מסוימת אחת, ולכן לגבי אותה שנה, התקבלה טענת הנישום והופחת חיובו בארנונה.

לקריאת פסק הדין