מה בגליון?
חודש ניסן, חודש החירות, פוגש אותנו השנה מכותרים בבית בשיאו של משבר הקורונה (הנקרא ע"ש צורתה- כתר crown, coronet). על פי המקורות, חודש ניסן הוא ראש השנה למלכים, מחד (שנות המלכות של המלכים נספרות מחודש ניסן לחודש ניסן), וחודש העבדים היוצאים לחרות, מאידך.
השורש כ.ת.ר משמש שני קצוות מנוגדים: הכתרה מול כיתור. נצחון מול כניעה.
בקבלה היהודית, עץ החיים משקף את מבנה הבריאה המיוסדת על שלושה עמודים: ימין, שמאל ואמצע. ספירות הכתר והמלכות מצויות בעמוד האמצעי והם משקפות את נקודת האיזון: בין ימין לשמאל, בין חסד לגבורה, בין רגש לשכל, בין האנרגיה הזכרית לנקבית, בין יאן ליאנג ועוד.
הפילוסופים יאמרו כי כל משבר/מחלה נובע מהנטייה הטבעית של כוחות היקום לתקן הפרה של איזון, כאשר המטוטלת מושכת לכיוון הנגדי כדי לחזור לנקודת שיווי המשקל.
במשבר הנוכחי, רבות התיאוריות המבקשות להסביר את הבידוד עולמי כתגובה טבעית של היקום להפרת איזון: החל מחברת שפע, ריחוק מהעצמי הפנימי לטובת החומרי והחיצוני, וכלה בפגיעה באיזון האקולוגי או בבריאות הטבעית. גם במישור הפוליטי, תוצאות הבחירות מלמדות על האינסטינקט הטבעי של העם (חוכמת ההמונים) לקרב את הקצוות לנקודת האמצע. גם יחסי הגומלין או המאבקים המחריפים בין הרשויות (שופטת, מחוקקת מבצעת) קשורים במהותם לשאלת האיזון הנכון בין הרשויות בחברה דמוקרטית.
היקום אמנם שואף לאיזון, אולם הוא לעולם אינו סטטי. נקודת האיזון בכל דבר בטבע היא נקודה עדינה וחמקמקה, נקודת שיווי משקל בין כוחות מנוגדים, אשר דורשת מהאנושות עבודה בלתי פוסקת על מנת להתקרב ככל האפשר לאותה נקודה אידיאלית של שיווי המשקל.
מלאכה זו הופקדה בידיו של האדם העומד במרכז היקום, על חבל דק, וכל העולם לפניו "גשר צר מאוד"
על רקע האיזון או הפרתו, שמנו "זום" בגיליון זה על נושא התובענות הייצוגיות.
על פי מהותה, הפרוצדורה של התביעה הייצוגית היא מערכת של "בלמים ואיזונים". המכשיר הייצוגי הפקיד בידיו של הציבור כוח עצום המאפשר לו להתאגד ולהגן על זכויותיו מול עוולות הנגרמות בידי תאגידי ענק. מאידך, ההשלכות על נתבע פוטנציאלי הן אדירות ועל בית המשפט להגן ביתר שאת גם על ציבור הנתבעים מפני תביעות סרק. סדרי הדין המיוחדים לתביעות ייצוגיות נועדו למצוא את האיזון בין התכליות הציבוריות והחברתיות החשובות שהמכשיר הייצוגי נועד לשרת, לבין הצורך למנוע שימוש לרעה במכשיר עצום זה.
מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, בתי המשפט מוצפים בתביעות ייצוגיות מסוגים שונים.
מחד- מדובר בתופעה ברוכה הנותנת בידי הציבור כוח כנגד תאגידי ענק ומעוולים פוטנציאליים.
מאידך, האחריות על מערכת המשפט לשמור על האיזון הראוי בין עידוד תובענות ייצוגיות מוצדקות, לבין מניעה של תובענות סרק מיותרות ומכבידות. למרבה הצער, המטוטלת בתחום המשפטי לא תמיד מצליחה להימצא בנקודת שיווי המשקל הנכונה.
במאמר הראשון נדון באמות המידה לפסילה של תובענה ייצוגית בשל מעורבות של מתחרה עסקי בהגשתה וזאת על רקע החלטה שהתקבלה על ידי כב' השופט עופר גרוסקוף בתביעה ייצוגית שהוגשה ע"י משרדנו לפיה לא ניתן להכתיר מראש תובענה שמעורב בה מתחרה עסקי כתובענה פסולה.
המאמר השני יעסוק בפסיקות בתי המשפט אשר הידקו את ה"כתר" שהלך והצטמצם על האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות כנגד רשויות מקומיות עד כדי סתימת הגולל, דה פקטו, על השימוש במכשיר הייצוגי כנגד הרשויות.
המאמר השלישי "הבריח התיכון" של התובענה הייצוגית מנסה לענות על השאלה מהן הנסיבות המתגבשות לכדי ריקמה יציבה המצדיקה הגשת תביעה ייצוגית בעלת סיכויים סבירים
בברכת חג פסח בריא ושמח
צוות המשרד
