הסמכות למנות שמאי מייעץ הינה סמכות רשות הנתונה לשיקול דעתה של הועד, על התובע לעמוד בנטל הראשוני ולשכנע כי הוא עומד בדרישות סעיף 197 לחוק.

בר”ם  6641/13 קמינצקי נ’ הועדה המקומית לתו”ב באר שבע

שמאי מייעץ ימונה כדי ליתן חוו”ד בשאלה שמאית מובהקת שמתעוררת במסגרת הליכי ערר על החלטת הוועדה המקומית לדחות תביעה לפי סעיף 197 לחוק התו”ב. לא בכל מקרה תבקש ועדת הערר חוו”ד של שמאי מייעץ. החוק מורה כי הוועדה רשאית לבקש חוות דעת כאמור, ויש לפרש זאת כסמכות רשות המקנה לוועדה שק”ד באלו נסיבות ראוי למנות שמאי מייעץ. כדי שהוועדה תמנה שמאי מייעץ, על התובע לעמוד בנטל הראשוני ולשכנע כי הוא עומד בדרישות סעיף 197 לחוק.
על מנת לעמוד בנטל, הרי שעל התובע לעמוד למצער בשלושה תנאים מצטברים: (1) להוכיח זכות במקרקעין המזכה אותו בפיצוי בגין פגיעה בהם; (2) להראות כי המקרקעין נמצאים בתחום התכנית הפוגעת או גובלים עמו; (3) לשכנע את ועדת הערר, ולו באופן לכאורי, כי חלה פגיעה במקרקעין כתוצאה מהתכנית. לשם כך מחויב התובע להגיש חוו”ד שמאית. ככל שוועדת הערר מצאה כי העורר עמד בנטל ראשוני זה, או אז קמה שאלה שמאית הטעונה הכרעה ועליה לשקול מינוי שמאי מייעץ. ככל שסבורה היא כי נטל ראשוני זה לא הוּרם, היא רשאית להחליט כי אין מקום למנות שמאי מייעץ. כמו נקבע, כי בבר”ע על פסק דין של בימ”ש לעניינים מנהליים בערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בעניין תביעה לפיצוי בגין פגיעה מתכנית – נוהגת אמת מידה מצמצמת.

לקריאת פסק הדין