פסקי דין – היטלי פיתוח תשתיות

התקבלה הודעת חדילה לגבי גביית אגרת חיבור על ידי תאגיד מים וביוב

ת”מ 31104-10-13 אחים שגראווי ייזום ובניה בע”מ נ’ עין כרמים תאגיד מים וביוב בע”מ

התובעת חויבה על ידי תאגיד המים והביוב של כרמיאל באגרת חיבור, לפי חוק העזר לכרמיאל בעניין אספקת מים. נקבע במסגרת הודעת חדילה שחוק תאגידי מים וביוב והכללים שנקבעו מכוחו בשנת 2009 אוסרים על גביית אגרות חיבור החל משנת 2010.

לקריאת ההחלטה

השתק ושיהוי כנגד חיוב בדמי השתתפות

תק (חד’) 55461-05-13 יצחק עוקשי נ’ רשות מקומית פרדס חנה כרכור

בית המשפט דן בתנאים בהם ניתן להחיל על תובע טענה להשתק ושיהוי לפיה יהיה מנוע מלטעון טענה שהיה מודע לה במשך שנים רבות ונמנע מלעשות כן בכל הנוגע לחיובי בדמי השתתפות.בין היתר נקבע כי העלאת טענה שהנישום מודע לה לאחר שתיקה מרובת שנים, יש בה משום שיהוי ניכר בכל הנוגע לתקיפת ההחלטה לחייב בדמי ההשתתפות, ובמצב זה עשוי להיות מוחל עת התובע השתק יחסי.

לקריאת פסק הדין

 

תביעה ייצוגית בגין גביית אגרות חיבור

ת”צ 9925-01-13 בינת סמך (אאוטסורסינג) בע”מ נ’ עיריית גבעתיים

בית המשפט המחוזי דחה את הודעת החדילה שהגישה עיריית גבעתיים בתובענה ייצוגית המתנהלת נגדה, בנימוק שלשון צו הארנונה מחייבת את העירייה לעגל שטח נכס כלפי מטה כל חלק ממ”ר נוסף על שטח נכס המחויב בארנונה.

לקריאת פסק הדין

ביטול דרישות תשלום לא מפורטות על פי הוראות חוקי העזר

עתמ (חי’) 39740-10-12 התעשיה הצבאית לישראל בע”מ נ’ עיריית טירת הכרמל

בית המשפט קיבל עתירה לביטול דרישות התשלום בגין היטלי הפיתוח, ובשל משלוח דרישות תשלום שלא מקיימות את הוראות חוקי העזר הרלוונטיים ולא מפרטות את התשתית העובדתית העומד בבסיס הדרישות שנשלחו.

לקריאת פסק הדין

הרשות לא חייבת לפטור מאגרת ביוב בגין מים שלא מוזרמים לביוב

(עת”מ 20863-07-13 עוף טוב (שאן) בע”מ ואח’ נ’ המועצה האיזורית עמק המעיינות).

נדחתה עתירה שביקשה לתקוף את חיובה באגרת ביוב לפי כמות המים הנצרכת ולא לפי כמות המים המוזרמת על ידן למערכת הביוב. נקבע כי ההחלטה אם לפטור מאגרת ביוב בגין מים שלא מוזרמים לביוב הינה החלטה של הרשות המקומית אשר רשאית לשקול את שיקוליה לרבות השלכות הפטור על תקציבה, או שיקולים להקשורים לטיב השפכים.

לקריאת פסק הדין

ביטול חיוב יזום לאור קיומו של אישור העדר חובות לטאבו

עת”מ 20147-05-12 רבד בע”מ נ’ עיריית רעננה

העירייה ביקשה להטיל על העותרת רטרואקטיבית חיוב בהיטלי פיתוח על אף השהעותרת כבר מכרה את הנכס וקיבלה אישור העדר חובות לטאבו. נקבע, לאור האישור שהיה עדיין בתוקף, כי , תיקון היקף חובותיה של העותרת כלפי הרשות מהווה החלטה החורגת ממתחם הסבירות, שכן היא פוגעת בעיקרון הוודאות המשפטית עליה רשאית הייתה העותרת להסתמךן.

לקריאת פסק הדין

נדחה ערעור של תושבים שנדרשו לשלם היטל ביוב לאחר ששילמו דמי פיתוח כחלק מתוכנית ההרחבה של המושב

עמנ (מרכז) 19942-04-13 שלמה נצר ואח’ נ’ מועצה אזורית דרום השרון

נדחה ערעור בגין חיוב היטל ביוב תושבים ששילמו בעבר דמי פיתוח במסגרת הרחבת המושב. ב נקבע כי לא נסתרה חזקת התקינות של תחשיב המועצה, לפיו התושבים זכאים להנחה של 30% מעלות הקמת הביוב עבור מימון מערכת הביוב הזמנית ששירתה את ההרחבה.

לקריאת פסק הדין

ביטול היטל ביוב בחוק עזר צריך להתקבל על בסיס ממצאים עובדתיים מובהקים

עמ”נ 46440-02-13 יורם מלמן נ’ מועצה אזורית לב השרון

ועדת הערר לביוב החליטה לבטל את היטלי הביוב בגין מכון טיהור וביב מאסף בנימוק של אפליה לפיה החיוב בהיטל ביוב לפי חוק העזר משנת 2003, כולל חיובים בגין מכון טיהור שפכים וביב מאסף, המשרתים גם את התושבים הוותיקים, אולם מושתים רק על התושבים החדשים. בית המשפט המחוזי עיין בפרוטוקול הדיון במסגרת הערעור, ומצא כי טענת האפליה לא הוכחה עובדתית: איש מהצדדים לא חקר את העד או את המומחה בסוגיה זו, ולא ניתן לה משקל מהותי עד לסיכומים. לקביעת הוועדה, לפיה התשתית העובדתית מעוגנת בנוסח החוקי החדש – אין קיום עצמאי. השימוש בלשון החוק יכול לשמש כלי עזר לפרשנותו, אולם אין בו כדי ‘ליצור’ עובדות, בבחינת יש מאין. לפיכך, שומה היה על המערער להוכיח בראיות את טענתו לפיה הרכיבים הנוספים שבהיטל הביוב הושתו לראשונה על נישומי החוק החדש. לאור האמור, ביהמ”ש קבע כי יש לבטל את החלטת הוועדה בדבר פסלות תעריפי היטל הביוב בגין רכיבי הביב המאסף והמט”ש בשל אפליה. נקבע כי הדיון יוחזר לוועדה כדי שתכריע, כגוף מקצועי ומיומן בסוגיות העובדתיות, לאחר שתשמע ראיות ותבחן את תחשיב החוק הישן. ייתכן כי בסופו של יום, תימצא קביעתה כנכונה, אולם בחינת שני התחשיבים הינה תנאי לקבלת המסקנה.

לקריאת פסק הדין

תביעה להשבת היטלי פיתוח ששולמו עבור בנייה חדשה- נדחתה

תא (ת”א) 1266/07 אדגר השקעות ופיתוח בע”מ נ’ עיריית פתח תקוה

בנקבע, כי כי כאשר מתבצעת בניה חדשה, יש לראות בבנייה עצמה כעילה לחייב בהיטלי פיתוח ולא נדרשת זיקת הנאה נוספת “חדשה” בין התשתיות. במקרה של תוספת בנייה קיימת לעירייה חזקת התקינות לגבי ההשקעות וביצוע התשתיות גם אם לא ניתן למצוא הוכחות לכך בארכיוני העירייה. העובדה שהעירייהפיתחה את התשתיות באמצעות חברה מפתחת אינה מונעת את זכותה לגבות את ההיטלים.

לקריאת ההחלטה

נדחתה טענה לחיוב כפל בהיטלי פיתוח בגין תשתיות פיתוח שמומנו על ידי התובעות ובוצעו על ידי משרד הבינוי והשיכון

ת”א 583/07 מכלוף בכור ובניו בע”מ נ’ עיריית אשקלון,

התובעות הינן חברות בנייה, אשר זכו במכרז להקמת בנייני מגורים ומסחר באשקלון. כחלק מתנאי המכרז, התחייבו התובעות לבצע בעצמן את עבודות התשתית במתחמים שהוקצו להן, לרבות סלילה, תיעול, ביוב ואספקת מים. כמו כן, התחייבו התובעות להתקשר עם משרד הבינוי והשיכון להקמת התשתיות מחוץ למתחמים. לטענת התובעות, אף על פי שהתשתית בוצעה על חשבונן, העירייה חייבה אותן לשלם היטלי פיתוח כתנאי לקבלת היתרי בנייה. העירייה השיבה כי הסכומים שהוצאו על ידי משב”ש קוזזו מהחיוב בהיטלים,ואם יש לתובעות טענות, עליהן ללהפנות את טענותיהן למשרד הבינוי והשיכון, ולא אליה. ביהמ”ש קיבל את עמדת העירייה וקבע כי לא הוכח כפל תשלום בגין הפיתוח, היות והעירייה קיזזה סכומים שהועברו למשרד הבינוי והשיכון מהחיוב בהיטלי הפיתוח. בית המשפט התחשב בהיבטל החוזי של המחלוקת ובכך שבחוזה עם משב”ש נכתב במפורש כי התובעות ישלמו תשלומי חובה הכוללים היטלי פיתוח ומיסים עירוניים לעירייה.

לקריאת פסק הדין

בוטל חיוב בהיטלי פיתוח שהוטלו על ידי עיריית בת ים

עת”מ 21809-07-12 מרצפות בת ים נ’ עיריית בת ים

עיריית בת ים חייבה נישום בהיטלי סלילה, תיעול וצנרת מים. ביהמ”ש קבע כי החיוב בהיטל סלילה נעשה בחוסר סמכות מאחר והעירייה לא קבלה אישור של מועצת העירייה ושר הפנים להטלת החיוב, כפי שנדרש בחוק העזר. עוד נקבע כי במקרה דנן העירייה לא הוכיחה קיומה של “זיקת הנאה” הכרחית לחיוב בהיטל.

לקריאת פסק הדין

גביית היטלי פיתוח גם מחוכר שאינו הבעלים של הנכס

עת”מ 34277-04-12 דגון בתי ממגורות לישראל בע”מ  נ’ עיריית חיפה.

נקבע כי חוכר בחכירות מתחדשות המחזיק בנכס עשרות שנים יכול להיות נישום בהיטלי פיתוח על אף שהוא אינו הבעלים של הנכס. בנוסף, בית המשפט התייחס להגדרה הרחבה שבחוק העזר הכוללת גם שוכר לתקופה של שלוש שנים ויותר. העתירה נדחתה.

לקריאת פסק הדין

פסיקה- בוטל חיוב יזום בהיטלי פיתוח ואגרות

עת”מ 4891-07-10 בית בלב בע”מ נ’ עיריית רמת השרון

בית המשפט ביטל לחלוטין דרישות לתשלום היטלי פיתוח בטענה לתוספות בנייה לא חוקיות בנכס. נקבע כי אישורים להעדר חובות וחלוף הזמן הרב מביצוע העבודות הופכות את הטלת החיובים ללא חוקיים.ביהמ”ש התייחס להלכת אשבד וקבע כי כשלא מדובר בבניה נוספת המצדיקה גביית היטל נוסף בגין ההנאה שנוספה לבעלים מן הנכס, נותרת הלכת אל עמי על כנה, לפיה העירייה זכאית לגבות את ההיטל רק במשך “תקופת ביניים סבירה” לאחר תום הסלילה. כמו כן, נקבע כי לאור החלפת הבעלים בנכס, שהיו אפשריים רק לאחר מתן אישורים על העדר חובות, חזקה ששולמו היטלי הפיתוח והאגרות בגין כל הנכס. נטל הראיה עבר לעירייה להראות כי לא שולמו תשלומים כלשהם בעבר על ידי העותרת.

לקריאת פסק הדין

נדחתה תביעה להשבת היטלי פיתוח שנגבו ע”י רשות מקומית למרות ששולמו גם הצאות פיתוח במסגרת מכרז של המינהל

ע”א 2273/11 אינג’ בר יהודה בע”מ נ’ מינהל מקרקעי ישראל

נקבע כי מכרז הכולל הוראה לתשלום היטלי פיתוח בנוסף לדמי פיתוח מהווה בסיס מספיק לחיוב החברה בהיטלי פיתוח ואין לראות לבכך הטעיה לפי חוק החוזים. למעשה, לא ניתן לתבוע השבת היטלי פיתוח במקרים שהוסכם כחלק מתנאי המכרז לשלם גם דמי פיתוח וגם היטלי פיתוח

לקריאת פסק הדין