ת”א 3099-06-09 עמיקם אור זך נ’ מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון
התובעים זכו במכרזים שפרסם מנהל מקרקעי ישראל שהוצעו לבניה בשטח המחנות הצבאיים שפונו בעבר. אחד מתנאי המכרזים היה תשלום הוצאות פיתוח לנתבעת בגין עבודות פיתוח שביצעה ו/או תבצע במתחם, והתובעים שזכו שילמו הוצאות פיתוח בהתאם לקבוע במכרז. לאחר ששילמו את שנדרש מהם, חשו שהתשלומים גבוהים באופן בלתי סביר מעלותן האמיתית של עבודות הפיתוח שבוצעו במתחם. לאחר שלטענתם, הנתבעת לא נתנה כל מידע בעניין ההוצאות שהוציאה בפועל, הוגשה התביעה. ביהמ”ש קבע כי היה על התובעים לברר את מרבית המידע אודות הוצאות הפיתוח שאינן לרוחם, עוד בזמן פרסום המכרז. ככל שלא היו ניתנות להם תשובות שיש בהן כדי להניח את דעתם עובר לפרסום המכרז או במהלכו, הרי שיכלו לעתור לערכאה המוסמכת עוד לפני שהגישו הצעותיהם, או לכל המאוחר בסמוך לאחר מכן. בהגשת התובענה שנים לאחר שהמכרז פורסם יש שיהוי ניכר. כמו כן, הימנעותם של התובעים להעלות השגות, לפני המכרז ובסמוך לאחר זכייתם בו, מהווה הסכמה מצידם לכל תנאי המכרז, ולכן הם מושתקים כעת. בנוסף, נקבע כי לביהמ”ש האזרחי אין סמכות עניינית לדון בטענות התובעים, בהיותן טענות הנוגעות לתנאי המכרז. טענות אלו יש לברר במסגרת עתירה מנהלית או תובענה מנהלית בבימ”ש לעניינים מנהליים.