פסקי דין – ארנונה

החלטה של ועדת הערר לענייני ארנונה בתל אביב

התקבלה החלטה של ועדת הערר לענייני ארנונה בתל אביב לדון בהשגה על ארנונה מלפני 6 שנים.                     מדובר בחלק מנכס שלנישום כלל לא היתה גישה אליו, הנכס כלל אינו בנוי והוא לא היה בשימוש משך שנים ארוכות. העירייה חייבה את הנישום בתשלום ארנונה במשך כ-5 שנים מבלי שהנישום הגיש השגה בעניין. לאחר התערבות משרדנו הוגשה השגה מתאימה ולאחר ביקור נציגי העירייה במקום פתרה העירייה את הנישום מתשלום בגין אותה שנת כספים. על החלטה זו הוגש ערר בו התבקשה הועדה לדון בחיובי הארנונה ממועד החיוב הראשון. בהחלטתה כתבה ועדת הערר שיש בסמכות הועדה לדון בשומות ארנונה ישנות במקרים חריגים, ובהם ברור שהנכס אינו בר קיימא. עוד נכתב בהחלטה שהועדה ממליצה לעירייה לבטל לחלוטין את חיובי הארנונה בגין הנכס. לקריאת ההחלטה

ניתן לדרוש ערבון בהליך של ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לארנונה

ברמ 2498/14 המרכז לאקונומיה בישראל בע”מ נ’ עיריית רחובות (מנהל הארנונה וועדת ערר לארנונה

בית המשפט העליון אישר דרישה להפקד ערבון להבטחת הוצאות המשיבה בערעור מנהלי נגד החלטת ועדת הערר לארנונה. נקבע כי גובה הפקדון צריך להקבע בהתאם לאופיו של הטריבונל המינהלי, רמתו המשפטיות ומומחיותו.     לקריאת ההחלטה

רשות ערעור בגלגול שלישי בענייני ארנונה לא יינתן אלא אם מתעוררות שאלות החורגות מהשלכתן על הצדדים גם אם טעה בית המשפט קמא ביישום הדין

ברמ 7165/11 המועצה המקומית אזור נ’ מפעל הפיס

בית המשפט העליון לא נתן רשות ערעור למועצה בערעור על החלטת בית המשפט המנהלי לחייב את מפעל הפיס לפי סיווג מלכ”ר הקיים בצו הארנונה ואשר לא ננקטו הליכים לביטולו. נדחתה טענת המועצה כי הסיווג בצו הארנונה שלה אינה חוקי בשל כך שהוא מתייחס לזהות הנישום.  לקריאת ההחלטה

על מנת להוכיח שהשגה התקבלה יש לשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה ממוען למנהל הארנונה. כמו כן, בהעדר משלוח שומה לא התחיל מרוץ הימים להגשת השגה.

עת”מ 15407-01-14 הוט מובייל בע”מ נ’ מועצה מקומית ג’ת ואח’

בית המשפט קבע באורח מעניין שמשלוח השגה בדואר רשום ללא אישורי מסירה אינם הוכחה מספקת למשלוח השגה למנהל הארנונה על מנת להרים את נטל ההוכחה יש להמציא אישורי מסירה שההשגות התקבלו על ידי מנהל הארנונה בעצמו. לענין המועד בו ניתן להגיש השגה, נקבע כי המועד מתחיל רק מיום קבלת הדרישה וממילא באין משלוח לא התחיל מירוף המועדים להגשת השגה וערר.

לקריאת ההחלטה

חובת ההגינות מחייבת העדפת הליכים משפטיים על פני גבייה מנהלית במקום שבעל שליטה טוען כנגד חיובו באופן אישי בעילות שאינן מושא להליכי השגה וער

עתמ (חי’) 46762-10-13 אירנה זורין נ’ עיריית חיפה

בית המשפט עושה מעט סדר בחובותיה המנהליות של רשות מקומית בהליכים לגביית חובות מבעל שליטה. בית המשפט מטיל על הרשות המקומית חובת הגינות להעדיף נקיטת הליכים משפטיים לעל פני הליכי גבייה מנהליים במקום שבעל שליטה מעלה טענות כנגד חיובו האישי למרות שהן אינן נכללות בגדר העילות לדיון במסגרת חוק הערר בהליכי השגה וערר. בעל שליטה שננקטו כנגדו הליכי גבייה מנהליים זכאי לפנות בבקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט המנהלי בהליך של עתירה מנהלית ובית המשפט רשאי להעביר את הדיון לבית המשפט האזרחי.

לקריאת ההחלטה

אושרה דחייה על הסף של ערעור מנהלי באישור איחור משמעותי בהגשת הערעור

ברמ 831/14 נשר מפעלי מלט ישראלים בע”מ נ’ עיריית תמרה

המועד להגשת ערעור מנהלי הוא 45 יום. כשפסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים יחל מניין הימים מיום ההמצאה. הנטל להוכיח כי הערעור הוגש במועדו מוטל על המערער; כלל ההמצאה עדיף על כלל הידיעה לצורך חישוב מניין הימים להגשת ערעור, בכפוף לכך שניתן לעשות שימוש בכלל הידיעה במקרים בהם התנהגות המערער מצביעה על חוסר תום לב דיוני.

לקריאת פסק הדין

 

נדחתה עתירה נגד הליכי גבייה מנהליים תוך דחיית בקשה להעלאת טענת “איני מחזיק”

עתמ (ת”א) 30436-11-11 אהוד חנן הוכמן נ’ עיריית תל אביב

עתירה שהופנתה נגד הליך גבייה מנהלית בו נקטה ההעירייה נגד העותר בגין חוב ארנונה. בימ”ש לעניינים מנהליים דחה את העתירה וקבע כי לא ניתן להתגונן בטענת איני מחזיק כיון שלא פנה לדרכי ההשגה שהיו פתוחות בפניו במסגרת חוק הערר. ההעותר טען כי סבר שההליך היחידי במסגרתו פעלה המשיבה כנגדו הוא ההליך המשפטי. לעניין הליכי ההשגה אין רלוונטיות לשאלה האם מדובר באכיפה מנהלית או משפטית. העותר היה מודע לדרישת התשלום. המשיבה שלחה לעותר מכתב דרישה לפני נקיטת הליכים מנהליים וכן יידעה אותו על חוב הארנונה והמים גם בדו”חות הרישום והתפיסה. לפיכך, אם סבר שאין לחייבו משום שאינו מחזיק, היה עליו לנקוט בהליך של השגה וערר.
המשיבה פעלה בתחילה במסגרת ההליך המשפטי ולאחר מכן פנתה להליך המנהלי. הלכה היא כי אין לעותר זכות קנויה לפיה על העירייה לפעול כנגדו רק בדרך אחת. כפי שנפסק, מדובר בשני הליכים מקבילים, הקיימים זה לצד זה, שאין מקום לקבוע כי על העירייה לבחור מלכתחילה רק באחד מהם, וכי אם עשתה כן – היא אינה רשאית לנקוט באחר. אמנם נפסק כי ייתכנו מקרים חריגים, בהם עצם שינוי דרך הפעולה יהיה בחוסר תום-לב (על רקע ציפיות לגיטימיות של הנישום כתוצאה מנסיבות מיוחדות). אך במקרה הנדון, פניית המשיבה להליך מנהלי לא לקתה בחוסר תום לב או פגעה בציפיות לגיטימיות של העותר. על מנת לקבוע שמרוץ ההתיישנות נעצר בשל נקיטת הליכי הגביה, יש להראות כי המדובר בהליך משמעותי וממשי, שהנו הליך רצוף וסדור באופן המלמד על הליך אינטנסיבי לגביית החוב.

לקריאת פסק הדין

 

אושרה בקשה לתובענה ייצוגית בעילה שיש להשיב לנישום שזכה בהשגה את תשלום היתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית

תצ (נצ’) 22406-08-13לוסיא גלס בע”מ נ’ עיריית נצרת עילית

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה כתובענה-ייצוגית מנהלית כנגד עיריית נצרת עילית. על פי הנטען, העירייה הפרה את סעיף 6 לחוק בכך שבמקרה של חיובי יתר בגין ארנונה, מזכה המשיבה את הנישומים בגין תשלומי הארנונה ששולמו לה ביתר, בתוספת הפרשי הצמדה בלבד, מבלי להוסיף לסכום הזיכוי הפרשי ריבית, כמצוות החוק.על פי הוראות סעיף 6 לחוק הריבית, מקום שבו תשלום היתר לא הוחזר לנישום תוך 30 יום מיום שהודיע על כך בכתב לרשות, תחזיר הרשות את התשלום שגבתה ביתר בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
כתב ההשגה מהווה הודעה בכתב לרשות, הלכה למעשה, בדבר תשלום יתר של ארנונה. הכותרת אינה משפיעה על תוכן ההודעה שהנישום מודיע כי לטענתו נגבתה ממנו ארנונה שלא כדין ועל כן אושרה הבקשה.

לקריאת ההחלטה

אושרה דחייה על הסף של ערעור מנהלי בשל איחור משמעותי בהגשת הערעור

ברמ 831/14 נשר מפעלי מלט ישראלים בע”מ נ’ עיריית תמרה

המועד להגשת ערעור מנהלי הוא 45 יום. כשפסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים יחל מניין הימים מיום ההמצאה. הנטל להוכיח כי הערעור הוגש במועדו מוטל על המערער; כלל ההמצאה עדיף על כלל הידיעה לצורך חישוב מניין הימים להגשת ערעור, בכפוף לכך שניתן לעשות שימוש בכלל הידיעה במקרים בהם התנהגות המערער מצביעה על חוסר תום לב דיוני.

לקריאת פסק הדין

קבלת השגה שלא נענתה במועד

עע”ם 3440/12 עיריית אשדוד נ’ מכשירי תנועה בע”מ

בית המשפט העליון חוזר ומנתח את ההוראות הדווקניות של סעיף 4 לחוק הערר לפיהם השגה שלא נענתה על ידי מנהל הארנונה במועד יש לראות כהשגה שהתקבלה וזאת מבלי לבחון את סיכויי ההשגה להתקבל או “רצינות” הטענות

לקריאת פסק הדין

למנהל הארנונה ולועדת הערר סמכות טבועה להאריך מועדים להגשת השגה

בר”מ 901/14 . עבוד ויקטור נ’ עיריית חיפה

פסק דין עקרוני בשאלת סמכותם של מנהל הארנונה כגוף מנהלי ווועדת הערר לענייני ארנונה- כגוף מעין שיפוטי, להאריך את המועד להגשת השגה שלא הוגשה במועד. נקבע כי קיימת סמכות טבועה להארכת המועדים, העירייה מנועה מלהעלות טענת סף בערר לדחייה על הסף בשל איחור בהגשת ההשגה לאחר שמנהל הארנונה כבר התייחס להשגה לגופה.

לקריאת פסק הדין

בית המשפט פירש את אישור השרים לשינוי אזור המס באופן שהוא חל גם על מבנים עתידיים

ע”א 4894/12 עיריית תל אביב נ’ קניון רמת אביב בע”מ,

התקבל ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שקבע שאישור השרים לשינוי אזור המס מאזור 2 לאזור יקר יותר לא חל על מתחם הקניון שנבנה לאחר קבלת האישור בשל כך שהחלטת המועצה התקבלה- כך על פי הפרשנות של בית המשפט המחוזי- רק על בניינים קיימים, בין היתר, בשל כך שהעירייה סברה שאין היא צריכה לקבל אישור לגבי בניינים חדשים. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע, כי פרשנות לשונית ותכליתית של אישור השרים מוליכה למסקנה כי הוא חל גם על נכסים שטרם נבנו בשנת 1997, וזאת אף בהנחה שהעירייה סברה באותה עת שאין היא זקוקה לאישור השרים לצורך שינוי של אזור המס שייגבה בעתיד מנכסים שטרם נבנו.

לקריאת פסק הדין

בתחומי עיריית הרצליה יש לעגל את שטח הנכס כלפי מטה

ת”צ 38109-01-10 פלד ואח’  נ’ עיריית הוד השרון

התובע, תושב הוד השרון, הגיש תובענה ייצוגית כנגד החלטת העירייה לחייב את בעלי הנכסים בעיר בהיטל תיעול בחלקים, כאשר העירייה דרשה 80% מן ההיטל למעלה מעשור לאחר שביצעה את העבודות ולאחר שדרשה את החלק הראשון- 20%- של ההיטל. ביהמ”ש אישר את ניהול ההליך כתובענה ייצוגית, וכעת- נתבקש לאשר הסדר פשרה בין הצדדים. לפי ההסדר, בעלי נכסים המחזיקים ב”אישור העדר חובות” שניתן מתחילת 2005 ועד לסוף 2009  או שנרשמו לאחרונה בטאבו, אינם חייבים בתשלום ההיטל, ואילו מי ששילם את ההיטל יקבל החזר. תעריפי חוק העזר יופחתו, וכן נקבע מנגנון פקוח. אף על פי שהיועמ”ש חיווה דעתו כי על ביהמ”ש לדון בחוקיות הגבייה, ולא לאשר הסדר פשרה בשלב זה, קבע ביהמ”ש כי ההתנגדות של היועמ”ש להסדר פשרה הינו רק אחד מהשיקולים שעל ביהמ”ש לשקול בבואו לאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. ביהמ”ש קבע כי לא ימונה בודק. שכ”ט לב”כ התובעים נקבע על 1.1 מיליון ₪, והגמול לכל שלושת התובעים (שיחולק ביניהם באופן שווה) הינו 663,000 ₪.

לקריאת פסק הדין

ארנונה אינה נושא לקיזוז לפי חוק החוזים

תא (נצ’) 308-02-13 אספקה טכנית ריבחי קעואר בע”מ נ’ עיריית נצרת

הוראות חוק החוזים אינם יכולים לחול על חובות מיסים ועל כן לא ניתן לקזז חובות ארנונה כנגד חובות של העירייה, חוק החוזים לא חל במקרה זה. על מנת שניתן יהיה לקזז ארנונה יש צורך בהוראת חוק מפורשת.

לקריאת פסק הדין

השבת ארנונה שנגבתה ביתר

תא”מ 57031-12-12 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע”מ נ’ עיריית חיפה

נקבע כי כי על הרשות להשיב ארנונה שנגבתה ביתר ולא להסתתר תחת הוראות הפרוצדורליות בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל”ו-1976, הקובע את סמכותם הייחודית של מנהל הארנונה וועדת הערר.

לקריאת פסק הדין

 

סמכות ועדת ערר לארנונה להאריך מועדים

ברמ 1114/14 שמואל יוסף נ’ עיריית באר שבע

נקבע כי אין סנקציה בחוק לענין איחור במתן תשובה לערר להבדיל מאיחור במתן תשובה להשגה. בין היתר הביע בית המשפט את דעתו כי לכאורה יש סמכות לועדת ערר לענייני ארנונה כללית להאריך מועדים.

 

השבת ארנונה שנגבתה ביתר מיום קבלת טופס 4 ודחיית טענה לפגיעה בתקציב

(עתמ (ת”א) 2047-06 חזן עמי נ’ עיריית נתניה). 

בית המשפט דחה את טענות העירייה להגנה מפני השבה בטענה לפגיעה בתקציב נוכח השתלשלות האירועים ואשמת המשיבה וכן לאור כך שמדובר בהשבה יחסית זניחה. נקבע כי יש להגן על זכות האזרח הרשאי להניח כי חיובים שהוא מקבל מהעיריה מבוססים על תשתית חוקית. בית המשפט הורה לעירייה על השבת כל הכספים שנגבו ביתר רטרואקטיבית מיום שהנכס אושר לאכלוס על פי טופס 4 .

לקריאת פסק הדין

נדחתה הודעת חדילה בענין חיובים רטרואקטיביים ושינוי שומת המס במהלך שנת המס

ת”צ 25918-02-13 סולריס סוככים בע”מ נ’ עיריית ראש העין

נגד עיריית ראש העין הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל שינוי שומת המס במהלך שנת המס והטלת חיובים רטרואקטיביים מתחילת שנת הכספים בניגוד לפסיקת ביהמ”ש העליון.בנוסף, נטען כנגד חיוב בריבית פיגורים בגין החיובים הרטרואקטיביים . בית המשפט דחה את הודעת החדילה של העירייה בשל כך שהיא ממשיכה לגבות חובות רשומים שהוטלו לפני הגשת התובענה הייצוגית נקבע כי על מנת ליהנות מהפריבילגיה של סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, היה על העירייה לחדול לאלתר מכל גבייה של החיובים שהוצאו על ידה וכן למחוק מספריה את כל החובות הרשומים שהוטלו ולא נגבו.

לקריאת פסק הדין

השבה בגין אי חישוב מדד שלילי

תצ (נצ’) 20241-10-13 עזמי לאון נ’ עיריית נצרת).

נקבע במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כי הרשות המקומית לא מחוייבת להשיב סכום שנוצר כתוצאה מחישוב מדד שלילי בתשלום הראשון, מקום בו הדבר מביא להפחתת סכום הארנונה מתחת לסכום המקורי, שהינו התעריף המזערי שנקבע בחוק ההסדרים ובתקנותיו .

לקריאת פסק הדין

בנסיבות מסויימות הודעה על תחילת חזקה בצירוף הסכם שכירות עומדת בתנאי ההודעה על סיום חזקה כנדרש בפקודת העיריות

עמ”נ (מרכז) 36449-03-13 מרדכי ענבר נ’ עיריית חיפה

נקבע כי אם בזמן מתן ההודעה על תחילת החזקה הומצא הסכם שכירות מפורט ניתן בנסיבות מסוימות לדרוש מהעירייה להיות מודעת למועד סיום השכירות ולעדכן את רישום המחזיקים בהתאם. נסיבות כאמור מהווים הודעה על תחילת חזקה וסיומה, כקבוע בסעיפים 325-326 לפקודת העיריות. בית המשפט מאבחן את החלטתו בענין דור אנרגיה ונסמך על הצורך של העירייה לקרוא את הסכם השכירות כמפורט בו.

לקריאת פסק הדין

 

 

סיווג משרדי ועד עובדים ומשרדי תחזוקה של בנק

(עמנ (י-ם) 56714-11-13 מנהל הארנונה- עיריית ירושלים נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ

בהתאם לעקרון שנקבע בעמ”נ 315/05 בנק יהב בע”מ נ’ עיריית ירושלים, כי נכסים המוחזקים על ידי בנקים, על כל אגפיהם, מסווגים ככאלה לצורך חיובם בארנונה, על פי התעריף שבסעיף 6א לצו הארנונה של עירית ירושלים, למעט משרדי ההנהלה הראשית או האזורית של הבנק, יש לקבוע כי נכס, המשמש בחלקו האחד כמשרדי ועד העובדים של בנק דיסקונט ובחלקו האחר כמשרדים למתן שירותי תחזוקה שוטפת לנכסי הבנק באזור ירושלים, אינו בבחינת “משרדי הנהלה ראשית ו/או הנהלה אזורית של בנק” כמשמעותו של מונח זה בסעיף 6ג לצו המיסים של עיריית ירושלים לשנת 2013 ).

לקריאת פסק הדין

המבחן להיותו של בניין לא ראוי לשימוש הינו אובייקטיבי ואין להתחשב במבחן הכדאיות הכלכלית.

עמנ (מרכז) 52341-11-13 בוטאניק לאב בע”מ נ’ עיריית פתח תקווה

המבחן להיות הבניין ראוי לשימוש הוא אובייקטיבי והשאלה היא מה מצבו הנוכחי של הבניין ולא מהו הסכום שיש להשקיע כדי להוציאו ממצבו הנוכחי, והלכה זו חלה גם ביחס לשאלה מתי מסתיימת בנייתו של בניין. אין למנוע את הפטור משום שהנישום נמנע מלבצע שיפוץ מסוים. במקרה זה מדובר בנכס שבמצבו הנוכחי לא ניתן לעשות בו שימוש ולכן המערערת זכאית לפטור.

לקריאת פסק הדין

פטור למרתף בכפר סבא

עמנ (מרכז) 30175-05-13 ישי רבינוביץ נ’ עיריית כפר סבא).

התקבל ערעור לגבי פטור למרתף בכפר סבא. נקבע, בין היתר, כי ההגדרה, “מקלט עילי” בצו הארנונה אינה מפורטת, ואינה מקיימת את חזקת התקינות המנהלית שעל הרשות לעמוד בה.

לקריאת פסק הדין

 

אושרה רשות להתגונן בטענה שלא ניתן להשתמש בנכס

תא”ק 42233-10-12 מועצה אזורית שומרון נ’ לוי

אושרה בקשת רשות להתגונן בטענה שלא ניתן לחייב בארנונה מקום שלא ניתן לעשות שימוש בנכס והדבר אף אינו בשליטתו של המחזיק חסימת המבקש להעלות את טענותיו עלולה לפגוע ולעוות את דינו.

פרשנות תכליתית להגדרת מחסן בצו הארנונה של העירייה

עמנ (ת”א) 60288-06-13 ש.ה.א. שירותים הובלה ואחסון בע”מ נ’ מנהל הארנונה של עיריית תל אביב)

בית המשפט מנתח ניתוח תכליתי את הגדרות מחסן בצו הארנונה של עיריית תל אביב ומיישם את החלטתו תוך קביעה פרשנית שונה מקביעתה הפרשנית של ועדת הערר. פסק הדין מתייחס למשמעות המילים “אינם נמצאים בקומת העסק אותו הם משרתים” בהגדרת מחסנים בצו הארנונה של העיריה, כאשר מדובר בעסק של אחסון.

לקריאת פסק הדין

תחולת הפטור לבתי קברות על משרדי חברה קדישא

עמנ (ת”א) 30397-08-13 חברה קדישא גחש”א נ’ מנהל הארנונה עיריית תל אביב-יפו

יהפרשנות העדיפה לסעיף 5(ג)(ה)(2א) לפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פיטורין) הוא שהפטור מתייחס בראש ובראשונה למיקום ולא לתכלית שימוש. בהתאם לכך, הפטור לבית קברות מצומצם לשטחי בית הקברות ולא מחל על בנין המשרדים של חברה קדישא.

לקריאת פסק הדין

מעמד חובות ארנונה לעניין סדרי נשייה ודרישת העדר חובות בשלב רישום משכנתא

בגץ 7009/04 עיריית הרצליה נ’ היועץ המשפטי לממשלה.

נקבע בהליך תקדימי ובהרכב של 7 שופטי העליון, כי על רשם המקרקעין לדרוש כתנאי לרישום משכנתה תעודה המעידה על סילוק חובות הארנונה, כאשר מדובר בחובות מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס אולם לא קיימת חובה כזו בכל הנוגע להיטל השבחה; כי אין לרשויות המנהליות מעמד של נושה מובטח בגין חובות ארנונה והיטל השבחה, וכי סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה) שעניינו סדר קדימה בשעבודים חל על חובות ארנונה כמפורט בפסק הדין.

לקריאת פסק הדין

 

נקבעה חובה להציג אישור העדר חובות לעירייה לצורך רישום משכנתא

בג”צ 7009/04 עירית הרצליה נגד היועץ המשפטי לממשלה

בפסק דין מפורט ותקדימי נקבע כי לצורך רישום משכנתא נדרש להציג אישור העדר חובות מהעירייה. בית המשפט קובע לעניין עדיפות הנשייה כי חוב לרשות מקומית נמצא באותה דרגה של עדיפות כמו משכנתא רשומה ולכן יש לפרוע את החוב על מנת לממש שעבוד הרובץ על הנכס .

לקריאת פסק הדין

ביטול חוב מחמת התיישנות ומחמת שהעירייה ידעה על עזיבת הנכס בפועל

עתמ (חי’) 23789-10-12 האני שחאדה נ’ עיריית חיפה

ביהמ”ש קיבל באופן חלקי עתירה לביטול חוב ארנונה וקבע כי ביחס לתקופה הראשונה, המשיבה לא עמדה בחובה המוטלת נקבע כי עליה לפעול בשקידה ובמהירות הראויה לגביית החוב ולכן התיישן. ביחס לתקופה השניה, העותר לא הודיע למשיבה על עזיבתו את הנכס ועד שידעה על כך בפועל, חייב הוא בתשלום החוב אך מהמועד בו הדבר נודע לה, אין הוא חייב

לקריאת פסק הדין

עתירה כנגד החלטת שרי הפנים והאוצר שלא לאפשר להפחית את הארנונה להייטק בתחומי העירייה- העתירה נדחתה

בג”ץ 6474/10 עיריית ראשון לציון נ’ שר הפנים ושר האוצר

עיריית ראשון לציון ביקשה משר האוצר ומשר הפנים אישור חריג להפחתת הארנונה בעיר ב-50% על נכסים מתעשיית ההיי-טק. השרים סירבו לאשר את ההנחה, ועל כן העירייה הגישה עתירה לבג”ץ, בטענה שסירובם אינו סביר. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי החלטת השרים מעוגנת בהמלצות המומחים במשרדיהם, המתייחסות לכך שהעותרת הינה אחת מחמש הרשויות המקומיות החזקות בישראל. בהתאם להשוואה מול רשויות מקומיות אחרות, נמצא כי תעריף הארנונה להייטק בתחומי העירייה הוא בשיעור גבוה אך במעט מחלק משכנותיה, שהן איתנות פחות ממנה, והוא דומה או נמוך מתעריף הארנונה להייטק ברשויות מקומיות אחרות דומות או סמוכות. מדובר בבקשת העירייה להפחתה בשיעור גבוה למדי ביחס לשיעור ההפחתה ברשויות מקומיות הסמוכות לה. השרים רשאים, על בסיס זה, לעצב את המדיניות בתחום הנדון. כל עוד נתונה הסמכות לשרים, עליהם לפעול לפי גישתם המקצועית בנושא. הענקת הסמכות לשרים, המופקדים על האינטרס הציבורי, מלמדת על חשיבות ההיבט הממלכתי הכולל, עד כדי העדפתו על פני השיקול המקומי. אחידות היא מידה הכרחית שיש לקיימה בהקפדה; היא מתקיימת בנסיבות העניין, וטענת ההפליה אינה מבוססת. בג”ץ עמד על הרקע לעמידת השרים על המשמר למניעת יצירת ריכוזי אזורי תעשייה להייטק בערים חזקות, והוסיף כי המגמה לחזק את הפריפריה, לבטח אינה בלתי סבירה.

לקריאת פסק הדין

 

סיווג עסק לייצור נורות כ”בית מלאכה”

עמ”נ 22010-02-13 אוטוסנט בע”מ נ’ מנהל הארנונה בעיריית ת”א יפו).

נקבע כי עסק לייצור נורות וכן מרכז פיתוח טכנווגי לנורות הינו שימוש הראוי להיות מסווג כ”בית מלאכה” ולא תחת התעריף השיורי וזאת לאור הלכת “מישל מרסייה”.

לקריאת פסק הדין

טענה שלחברה לא היו נכסים יש להוכיח בראיות של ממש על מנת להפריך את חזקת ההברחה

עמנ (חי’) 45950-03-13ויקטור עבוד נ’ וועדת ערר לעניניי ארנונה).

נדחו עתירות לביטול החלטה לחייב בעל שליטה בגין חובות החברה. נקבע, נוכח הרישום בדו”ח רשם החברות המלמד לכאורה על קיום נכסים, משלא הוצגו בפני העיריה ראיות של ממש על כך שלחברה לא היו נכסים כפי שביקשו לטעון בעלי השליטה, על בעלי השליטה להציג ראיות של ממש שלחברה לא היו נכסים על מנת להפריך את חזקת ההברחה.לקריאת לקריאת פסק הדין

הותר לרשות מקומית לדרוש ארנונה מוגדלת עבור שנת מס קודמת כאשר האישור מהשרים ניתן בסמוך לפני שנת המס הקודמת

עתמ (נצ’) 35244-07-13 פריניר (הדס 1987) בע”מ נ’ מועצה אזורית גליל תחתון

בית המשפט אישר לרשות מקומית לגבות שיעורי ארנונה מוגדלים (בהתאם לסעיף 9 [ב][2] לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)) עבור שנת המס הקודמת לאחר שהאישור להגדלה התקבל סמוך לפני סוף שנת המס מנימוקים שונים, בין היתר, לאור אופיה של הוראת הסעיף, והעובדה כי הודע לנישומים מראש, כמצוות החוק, על הכוונה להגדיל את נטל הארנונה, והיה עליהם לכלכל צעדיהם בהתאם.

לקריאת כל פסקי הדין

הפחתה הדורשת תיקון אפליה איננה נחשבת “שינוי שיטת חישוב”

עתמ (ת”א) 31495-03-13 ענת חרחס נ’ עירית תל-אביב-יפו)

נקבע כי תיקון הנובע מהצורך למנוע אפליה בין אזרחי העירי אינו בגדר “שינוי שיטת חישוב” ולכן הפחתה נחשבה ככשרה. בית המשפט דן בחישוב שטח מרתף בבית פרטי לעומת בית משותף. אפליה הדורשת תיקון הצו תוכשר על ידי בית המשפט מטעמים של מדיניות שיפוטית וחוקיות.

לקריאת פסק הדין

התקבלה תביעת פיצויים כנגד הרשות בשל עיקולים שבוצעו בגין חיובי ארנונה לא נכונים. נקבע כי העירייה הייתה חייבת לברר לעומק את זהות המחזיק.

ת”א 26845-10-12 בר-עוז נ’ עיריית חיפה

לתובע נפסקו פיצויים בעילה מכוח חוק לשון הרע בגין עיקולים שבוצעו כנגדו המתבססים על חיובי ארנונה שהוטלו עליו בטעות. נקבע כי על העירייה היה לבצע בדיקות אקטיביות באשר לזהות המחזיק בפרט כאשר הנסיבות היו מחשידות וניתן היה לבררן יחסית בקלות

. לקריאת פסק הדין

בית המשפט דן בטענת “איני מחזיק” על אף שלא הוגשה השגה

עתמ (ת”א) 2981-01-13 יוסף כהן נ’ עירית תל-אביב-יפו

החוק מאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת האם יידרש לטענת ‘אינני מחזיק’ אשר הסמכות לדון בה מסורה לוועדת  ערר, והוא יידרש לטענה כאשר מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית ועקרונית מיוחדת, מידת מודעות האזרח להליכי ההשגה המנהליים ומידת הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לאזרח כתוצאה מחסימת דרכו בפני בימ”ש.

לקריאת פסק הדין

גבולות הפטור לפי 19 (ב) (4)

ערר (מרכז) 8045/12 הכנסיה האוונגלית אפיסקופלית בירושלים ובמזרח התיכון נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה).

נקבע כי הפטור לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית חל רק במקרה בו התמורה עבור המקרקעין שנמכרו משמשת למטרות המנויות בסעיף. במקרה שהיטל ההשבחה  התגבש כתוצאה מקבלת היתר בנייה לא מתקיים התנאי לקבלת הפטור שכן אין מדובר בתמורה בעד מקרקעין וממילא הפטור לא חל.

לקריאת פסק הדין

פיצול נכס לשימושים שונים

עמנ (מרכז) 14848-02-13 עופר שערים אוטומטיים בע”מ נ’ מנהל הארנונה, עיריית ראשון לציון

·         ככלל, סיווג נכסים לצורך חיוב בארנונה נעשה לפי השימוש העיקרי, להוציא חריגים בהם הנכס הוא “מתקן רב תכליתי” המשמש למספר תכליות שונות שאין קשר ביניהן, שאז ניתן להפריד בין חלקיו השונים ולסווגם בנפרד, בהתאם לשימוש והתכלית של כל אחד מהחלקים. במקרה זה אין מדובר ב”מתקן רב תכליתי” ולכן לא היה מקום לפצל את שטחיו לסיווגים נפרדים

לקריאת פסק הדין

אישור חיוב רטרואקטיבי

(תא (עפ’) 43707-12-11 המועצה המקומית רמת ישי נ’ יוסף קוטר

בית משפט השלום אישר חיוב רטרואקטיבי וקבע שבנסיבות המקרה נסתרת החזקה בדבר אי תחולת חיוב רטרואקטיבי ויש להעדיף את אינטרס הציבור בדבר גביית שומת אמת על פני אינטרס הפרט

לקריאת פסק הדין

ביטול פיצול למחסן באילת הינו תיקון טעות לגיטימי

עתמ (ב”ש) 17205-04-13 סופר פארם ישראל בע”מ נ’ מנהל הארנונה עיריית אילת

החלטתה של העירייה לבטל את הפיצול בין סיווג העסק לסיווג המחסן הצמוד לו הינה החלטת המבוססת על פרשנות נכונה של צו הארנונה ולכן יש לראות בכך תיקון טעות לגיטימי וחוקי. אין מדובר בשינוי המנוגד לחקיקת ההקפאה או בשינוי הדורש לאישור שרי הפנים והאוצר או בשינוי המנוגד לתקנה 5 (א).

לקריאת פסק הדין

הארכת מועד להגשת ערעור מנהלי בתוך התקופה

עתמ (נצ’) 15136-12-13 משה אלון נ’ מנהל הארנונה בעיריית צפת).

בית המשפט נעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר לענייני ארנונה בקובעו כי בנסיבות בהן הוגשה הבקשה לפני שחלף המועד להגשת הערעור, כשהפגיעה בעקרון הציפייה וההסתמכות של הצד שכנגד בנוגע לסופיות הדיון, הינה פחותה וספק אם קיימת, ומנגד מדובר במבקש שהינו חסר אמצעים, נתמך סעד, אשר נעזר בעבר בייעוץ משפטי שקיבל ללא תמורה, הרי שיש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט כאשר הארכה המבוקשת נועדה לאפשר לו השגת יעוץ משפטי ומתן הארכה לא יסב נזק למשיבה

נקבע כי מכבסות בירושלים יחוייבו לפי התעריך לסיווג “שירותים ומסחר” ולא לפי התעריף ל”בית מלאכה”

עת”מ 1330/09 אליהו זהר נ’ עיריית ירושלים

נקבע כי בשאלות של סבירות ניתנת לרשות המקומית שיקול דעת רחב בקביעת הסיווגים כל עוד לא בוצעה חריגה מחקיקת ההקפאה אלא אם לוקה הצו בחוסר סבירות קיצוני, נקבע כי “מכבסות” גם מרכזיות יש לסווג כ”שירותים ולא כ”מלאכה”.

לקריאת פסק הדין

אושרה ארנונה רטרואקטיבית בנסיבות

עמנ (ת”א) 11965-05-11 אמנון חביב נ’ עיריית הרצליה.

בית המשפט אישר חיוב רטרואקטיבי וקבע כי בנסיבות העניין הספציפי האשם בכך שהשטחים לא חויבו בארנונה רובץ כולו לפתחם של המערערים, אשר נמנעו ביודעין מלדווח על החזקתם בשטחים במטרה להתחמק מתשלום ארנונה, ועל כן חיובם בארנונה באופן רטרואקטיבי אינו פוגע בתחושת הצדק וההגינות, אינו פוגע בהסתמכות ואינו גורם כל עוול. כן צוין כי טרם נקבעה הלכה ברורה בדבר גבולות סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, היושב כערכאת ערעור, לדון בטענות שאינן מצויות בגדרי סמכותה של ועדת הערר בגדרי ערעור ואף הובעה בפסיקה הדעה, לפיה ניתן להעלות לפני ועדת הערר כל טענה הקשורה לנושא הנתון להכרעה – בין שהטענה נושאת אופי עובדתי-טכני ובין שהיא בעלת אופי כללי-עקרוני

 

לקריאת פסק הדין

פעולות העירייה לגביית החוב עוצרות את מירוץ ההתיישנות ואין צורך לבדוק את מידת “רציניותן”

עת”מ 12677-02-12 חרוב ואח’ נ’ עיריית תל אביב).

במקום בו העירייה פועלת בדרך מסויימת לגביית החוב, אזרחית או מנהלית, לא ניתן להעלות התיישנות או שיהוי. העירייה אינה חייבת לבחור מלכתחילה רק בדרך פעולה אחת (אזרחית או מנהלית) כנגד הנישום. בנסיבות בהן העירייה אינה שוקטת על שמריה ומנסה לגבות את חובות הארנונה מהאזרח באמצעים שונים לאורך השנים, לא ניתן לקבוע כי היא ויתרה על החוב, אין מקום לבחון אם פעולות אלה “רציניות” די הצורך כדי להביא למסקנה כי העירייה אכן התכוונה לגבות את החוב, ואין לומר כי חל שיהוי או התיישנות בגביית החובות .

לקריאת פסק הדין

סיווג מתחם חניה חופשי שהמדינה משלמת עבורו על פי הסכם זכיון ייחשב כחניון בתשלום ולא כקרקע תפוסה

עמ”נ 23668-01-13 שפיר נתיב מהיר בע”מ נ’ מנהל הארנונה של המועצה האזורית עמק לוד נקבע שמתחם החניה בכניסה למחלף שפירים, הינו “חניונים”, ולא “קרקע תפוסה לשטח מצופה אספלט” כטענת העוררת. נקבע כי למרות שציבור המשתמשים במתחם אינו נדרש לשלם בגין החניה יש להתחשב בתשלום שמעבירה המדינה למערערת בגין חניית כלי רכב, בהתאם לחוזה הזיכיון אשר ייחשב בגדר “תשלום” לפי מבחן השכל הישר. גם תשלום חלקי, כגון, תשלום בעד חניה המתבצע רק בחלק משעות היממה, ייחשב לעניין הארנונה כ”תשלום”.

לקריאת פסק הדין

חיוב רטרואקטיבי לאותה שנת מס

עמ”נ 30361-08-13 אש- אורי בע”מ נ’ עירית ירושלים ואח

אושר חיוב רטרואקטיבי בארנונה לאותה שנת מס בנימוק שמדובר בשטח שברור שהוא בר חיו בארנונה והיה על הנישום לעדכן את העירייה לגבי שטח זה

לקריאת פסק הדין

נדחתה עתירה התוקפת את התעריף לאולמות שמחות בירושלים

עת”מ 52775-01-13 ש.ח.מ.ן החזקות בע”מ ואח’ נ’ עירית ירושלים).

נדחתה עתירה המבקשת לתקוף את סבירות התעריף לאולמות אירועים בירושלים. כמו כן, נדחתה טענת האפליה מול אולמות אירועים בבתי מלון. נדחתה גם הטענה לפגמים בהליך קבלת ההחלטות במועצת העיר.

לקריאת פסק הדין

מתי יתיר בית המשפט העלאת טענת “איני מחזיק” על דרך של תקיפה עקיפה

תאמ (ת”א) 49818-05-13 אוסמה זייתונה נ’ עיריית תל אביב יפו)

היתר להעלאת טענת “איני מחזיק” בפני בית המשפט, הגם שהותר ה בחוק הערר, יש ליישם בזהירות ובדקדקנות על מנת לעודד בראש ובראשונה פנייה לועדות ערר בדרך של תקיפה ישירה

לקריאת פסק הדין

הפעלת סמכותו הכללית של בית המשפט על מנת למנוע עיוות דין בהטלת חיוב שכבר נקבע בעבר שהוא שגוי

עא (ת”א) 7649-06-13 מועדון כדורת דשא רמת גן נ’ עיריית רמת גן

לאחר שנפסק כבר על ידי ועדת הערר כי הסיווג הנכון לנכס הוא סיווג של אולם ספורט ולא סיווג עיסקי של נכס מסחרי,וכל עוד לא חל כל שינוי במהות הנכס ובשימוש שנעשה בו, הרי שההגינות הציבורית מחייבת ליתן סעד לפונה כדי למנוע עיוות דין ולהתגבר על המחסום הפרוצדוראלי של אי הגשת השגה במועד, במיוחד כאשר מדובר במלכ”ר. בית המשפט הורה לעירייה להמנע מלגבות על פי סיווג שברי לכולי עלמא שהוא שגוי. .

לקריאת פסק הדין

דיני קדימה לגבי חובות ארנונה לנכס בכינוס נכסים

ע”א 2827/11 עו”ד יוסף בן-דור ככונס נכסים נ’ מועצה מקומית גבעת זאב

ערעור שהגיש כונס נכסים, שפעל למכירתו של נכס במסגרת מימוש משכנתה, נדחה ברובו. בעוד הליך הכינוס תלוי ועומד, ניתן כנגד החברה החייבת צו פירוק. כאשר הרשות המקומית שבתחומיה נמצא הנכס, נדרשה לתת את אישורה להעברת הבעלות בנכס, היא התנתה את מתן האישור בתשלום חוב ארנונה שרבץ על הנכס – הן בגין תקופת הכינוס (בטענה שמדובר בהוצאות כינוס נכסים) והן בגין חלק מן התקופה שקדמה לכינוס; זאת על יסוד הטענה שאכרזת המסים (גביה) הגדירה חובותארנונה כחובות הנהנים ממעמד של “שעבוד ראשון”.  כונס הנכסים העלה בפני ביהמ”ש הדן בפירוקה של החברה טענות כנגד תוקפו של חוב הארנונה, וכן טענות נוספות שעניינן קדימותו בסדר הנשייה. ביהמ”ש קמא קבע שהשאלות הנוגעות לעצם החיוב בארנונה אינן בסמכותו, ועל החלטה זו הוגש הערעור. ביהמ”ש העליון דחה את הערעור בקובעו כי קדימותו של חוב הארנונה דנן נובעת מכך שהוא מהווה חלק מהוצאות הכינוס הנהנות מדין קדימה. תוצאה זו נלמדת בהשוואה להוראות הקובעות עדיפות להוצאות פירוק ולהוראות הקובעות עדיפות להוצאות ניהול של נכסי פושט רגל. את הטענות כנגד חוב הארנונה יש להעלות במסגרת הדרך החקוקה של השגה וערר, בפני וועדת ערר שהיא בעלת הסמכות העניינית לדון בהן. שאלת כוחה של האכרזה לשנות את דין הקדימה שנקבע בחקיקה ראשית הושארה בצריך עיון, היות ואינה חלה בשטחי יו”ש, בהם מצוי הנכס.

לקריאת פסק הדין

מעמדה של טענת “איני מחזיק”

מעמדה של טענת “איני מחזיק”

טענת “איני מחזיק בנכס” הינה טענה בעלת מעמד מיוחד ולכן יש לאפשר להעלותה בבית המשפט ולא רק אם מדובר בטענות עקרוניות או בעלות חשיבות כללית. יש להקל לגביה את החלת הכלל הנוגע לסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל”ו-1976 המתיר להעלות רק טענות השגה בבית משפט.

לקריאת פסק הדין

התנאים להגשת תביעה כספית בטענות במסלול השגה וערר

תא”מ 41273-11-11 אלקטרה מוצרי צריכה ישראל (1951) בע”מ נ’ עיריית רמת גן

תביעה להשבה כספית מבלי ללכת במסלול הייחודי של השגה וערר תתאפשר במקרים חריגים בלבד, כגון במקרה של טענות משפטיות עקרוניות, או בטענות להפרת הסכם עם הרשות ואף בטענות לרשלנות חמורה של הרשות המקומית

 

לקריאת פסק הדין

עמדתה של עיריית ירושלים נדחתה ואושרה החלטת ועדת ערר להכיר בכולל שומרי החומות מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק לימוד חובה

עמנ (י-ם) 52315-05-13 מנהל הארנונה עיריית ירושלים נ’ כולל שומרי החומות

רשות רשאית לבדוק מחדש תוקף של מתן פטור, אולם הבדיקה צריכה להיות עפ”י קריטריונים ברורים וגלויים. עיריית ירושלים לא הציגה נהלים וקריטריונים ברורים למתן הפטור ולכן נדחה ערעורה על החלטתה של ועדת הערר.

לקריאת פסק הדין

טענה לאי מתן פטור מנכס ריק (להבדיל מטענת שטח) בסמכות בית המשפט בתביעת השבה

תא (י-ם) 13340-12-11 אלומון לאב בע”מ נ’ עירית ירושלים

טענה לחישוב סכום ארנונה על בסיס נתוני שטח שגויים אינה בסמכותו של בית המשפט האזרחי בשל כך שלא נתקיימו הליכי השגה וערר, אולם, טענה לגבי אי מתן פטור מארנונה לנכס ריק הינה בסמכות בית המשפט הן בשל כך שטענה זו אינה בסמכות מנהל הארנונה והן בשל כך שהיא למעשה תקיפה עקיפה של החלטת הרשות משהסעד המבוקש בגינה הוא השבה, ולכן מצויה בסמכות בית משפט השלום.

לקריאת ההחלטה

שאלות של סבירות וחוקיות אינם בסמכותו של מנהל הארנונה

עת”מ 1920-02-12 קרן קיימת לישראל נ’ עיריית נצרת

שאלות של סבירות וחוקיות צו הארנונה אינם בסמכותו של מנהל הארנונה, יש למצות הליכים בלדון בשאלות העובדתיות בפני מנהל הארנונה לפני הגשת העתירה, הודעה רטרואקטיבית אינה חוקית ומבוטלת

לקריאת פסק הדין

מעשה בית דין והשתק פלוגתא בהגשת עררים מידי שנה

עמ”נ 41787-10-12 רשת משחקיות פעלטון בע”מ נ’ מנהלת הארנונה בעיריית רמת-גן

במסגרת ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר לארנונה עתרה העירייה לסילוק הערעור על הסף בטענה למעשה בית דין והשתק פלוגתא לאור החלטות קודמות של ועדת הערר לגבי הנכס. .טענת “מעשה בית דין” נדחתה לאור הכלל שכל שנת מס עומדת בפני עצמה. בית המשפט סוקר את התנאים להחלת “השתק פלוגתא וקובע שבמקרה שם לא ניתן להחיל את הכלל של השתק פלוגתא לאור הטענות השונות בערר לעומת שנים קודמות. בית המשפט מתייחס להיקף התערבות ביהמ”ש בהחלטות ועדת הערר.

לקריאת פסק הדין

חיוב נכס שטרם קיבל אישור איכלוס לפי סיווג “אחסנה” , זהות המחזיק בנכס מסוג שכזה

ת”א 44439-12-10 עיריית קריית-אתא נ’ מיקי גיא יזום והשקעות בע”מ,

נכס שלא חובר לחשמל ולא קיבל אישור אכלוס יכול בנסיבות מסוימות להיות מחויב לפי סיווג מחסן. מי שבידו יכולת הפיקוח והשליטה על הנכס ייחשב כמחזיק בנכס.

לקריאת פסק הדין

סיווגו של בית קירור לצורכי ארנונה כמחסן שיווק או כתעשייה

עמ”נ 46324-10-12 שטראוס שיווק בע”מ נ’ מנהל הארנונה בעיריית פתח-תקווה

ערעור מנהלי לסיווג מחסני קירור של חברה לייצור מזון לפי סיווג “תעשייה” ולא “מחסני שיווק” נדחה. נקבע שהנכס בפועל אינו משמש לתעשייה כלשהי: אין פעילות ייצור, ולא מתבצעת פעולה המשביחה את ערך המוצרים. פעולות הליקוט, המיון והאריזה, ככל שאכן מבוצעות כאלה, נועדו להכין את המוצרים המוגמרים להפצתם, והגיונם של הדברים מחייב לראות בפעולות אלו כראשיתו של שלב השיווק וההפצה של המוצרים ולא את שלב הסיום בייצורם. בית המשפט לא איפשר העלאת טענות חדשות בשלב הערעור שלא הועלו בפני ועדת הערר.

לקריאת פסק הדין