פסקי דין – תובענות ייצוגיות

האם ניתן לתבוע את הרשויות בגין מפגעי ריח של ביוב לא תקין?

מועצה מקומית אשר התרשלה במניעת ריחות רעים – תשלם

מאת: עו”ד ענבל בר און

האם אחראית רשות מקומית למפגעי הביוב אשר בתחומה, אשר גרמו למטרדי ריח קשים וחריפים ליד בתי מגורים? ומה באשר לאחריות המשרד לאיכות הסביבה? שאלה זו נדונה בתא (חי’) 20732-11-10 סלאח חלבי נ’ מועצה מקומית דלית אל כרמל, פורסם בנבו (11.4.16).

בית המשפט פסק, באותה פרשה, כי המועצות המקומיות התרשלו בנקיטת אמצעי זהירות בנסיבות שבהן, בצינור הביוב היו נקודות עיקול רבות, מה שגרם לפליטת ריחות, וגם עומס השפכים (לרבות תעשייתיים) הגדיש את הסאה, ולפיכך על הרשות לשלם פיצויים, וזאת מכוח הוראות חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ”ב – 1962.

 

באשר למשרד לאיכות הסביבה: כאן בית המשפט קבע הלה כי אינו חסין מכוח חוק הנזיקין האזרחיים, וכי אחריותו לפקח על מועצות מקומיות, בנושא מפגעים, קמה מכוח סעיף 5(2) לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ”ב- 1992;

 

מכוח סעיף זה, מי שפנה אל הרשות, אך זו האחרונה לא פעלה מיידית לפיקוח שיוביל לסילוק המפגע, רשאי להגיש תביעה נזיקית בתוך 60 יום מיום הודעתו לרשות.  היות, כך נפסק, והמשרד לאיכות הסביבה ביצע את הפיקוח כהלכה, לרבות ביקורים רבים, חוזרים ונשים, במקום, כמו גם מתן הנחיות, פיקוח על ביצוען, ואף הגשת כתב אישום כנגד הרשויות המפרות, לא ניתן לומר כי הפר את חובת הזהירות הקונקרטית שלו כלפי התושבים.

 

באשר לנזק: נדחתה טענת הנתבעים כאלו “על טעם ועל ריח אין להתווכח” וכאילו עסקינן בעניין סובייקטיבי (ראו עניין ת”צ 13974-07-12, אלבז נ. אסמי עוז 2000 בע”מ [פורסם בנבו] ניתן ביום 18/6/15)), אך מאידך, הסכום שביקשו התובעים, כ 200 אלף ₪, נתפס כמופרז בעיני בית המשפט, שפסק להם אך ורק 10 אלף ₪.

אושרה בקשה לתובענה ייצוגית כנגד מפגע סביבתי בשל שימוש שלא כדין במפוחי עלים

ת”מ 25857-06-12 סער ואח’ נ’ עיריית נהריה ואח’

בית המשפט אישר בקשה לתובענה ייצוגית כנגד רשות מקומית בשל מפגע סביבתי מסוג רעש בשל שימוש במפוחי עלים בניגוד לחוק. נקבע כי, הגשת תובענה ייצוגית באשר למפגע סביבתי אינה כפופה להוראותיו של החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות). ההפניה (בפרט 6 של התוספת לחוק תובענות ייצוגיות) להגדרת “מפגע סביבתי” שבחוק למניעת מפגעים סביבתיים, מטרתה אך לאמץ את ההגדרה בדבר “מפגע סביבתי”, ואין היא באה לאמץ את כלל הוראותיו של החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות). הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת בהתאם להוראות חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. הסעדים המבוקשים הם הפסקת המפגע הסביבתי הנוצר משימוש במפוחי עלים, וכן פיצוי למבקשות ולחברי הקבוצה הנטענת, דהיינו, המדובר בתביעה שעילתה העדר החלטה, או מחדל של הרשות, שהסעד המבוקש בה הוא פיצויים. בנסיבות, הסמכות בעניין זה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת ככל שהדבר נוגע לעירייה.

לקריאת ההחלטה

אושרה בקשה לתובענה ייצוגית בעילה שיש להשיב לנישום שזכה בהשגה את תשלום היתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית

תצ (נצ’) 22406-08-13לוסיא גלס בע”מ נ’ עיריית נצרת עילית

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה כתובענה-ייצוגית מנהלית כנגד עיריית נצרת עילית. על פי הנטען, העירייה הפרה את סעיף 6 לחוק בכך שבמקרה של חיובי יתר בגין ארנונה, מזכה המשיבה את הנישומים בגין תשלומי הארנונה ששולמו לה ביתר, בתוספת הפרשי הצמדה בלבד, מבלי להוסיף לסכום הזיכוי הפרשי ריבית, כמצוות החוק.על פי הוראות סעיף 6 לחוק הריבית, מקום שבו תשלום היתר לא הוחזר לנישום תוך 30 יום מיום שהודיע על כך בכתב לרשות, תחזיר הרשות את התשלום שגבתה ביתר בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
כתב ההשגה מהווה הודעה בכתב לרשות, הלכה למעשה, בדבר תשלום יתר של ארנונה. הכותרת אינה משפיעה על תוכן ההודעה שהנישום מודיע כי לטענתו נגבתה ממנו ארנונה שלא כדין ועל כן אושרה הבקשה.

לקריאת ההחלטה

בתחומי עיריית הרצליה יש לעגל את שטח הנכס כלפי מטה

ת”צ 38109-01-10 פלד ואח’  נ’ עיריית הוד השרון

התובע, תושב הוד השרון, הגיש תובענה ייצוגית כנגד החלטת העירייה לחייב את בעלי הנכסים בעיר בהיטל תיעול בחלקים, כאשר העירייה דרשה 80% מן ההיטל למעלה מעשור לאחר שביצעה את העבודות ולאחר שדרשה את החלק הראשון- 20%- של ההיטל. ביהמ”ש אישר את ניהול ההליך כתובענה ייצוגית, וכעת- נתבקש לאשר הסדר פשרה בין הצדדים. לפי ההסדר, בעלי נכסים המחזיקים ב”אישור העדר חובות” שניתן מתחילת 2005 ועד לסוף 2009  או שנרשמו לאחרונה בטאבו, אינם חייבים בתשלום ההיטל, ואילו מי ששילם את ההיטל יקבל החזר. תעריפי חוק העזר יופחתו, וכן נקבע מנגנון פקוח. אף על פי שהיועמ”ש חיווה דעתו כי על ביהמ”ש לדון בחוקיות הגבייה, ולא לאשר הסדר פשרה בשלב זה, קבע ביהמ”ש כי ההתנגדות של היועמ”ש להסדר פשרה הינו רק אחד מהשיקולים שעל ביהמ”ש לשקול בבואו לאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. ביהמ”ש קבע כי לא ימונה בודק. שכ”ט לב”כ התובעים נקבע על 1.1 מיליון ₪, והגמול לכל שלושת התובעים (שיחולק ביניהם באופן שווה) הינו 663,000 ₪.

לקריאת פסק הדין

אושר הסדר פשרה בגין גבייה של אגרות שילוט

תצ (ת”א) 40758-05-11 ברוך יהלומי ואח’ נ’ עיריית תל אביב יפו)

אושר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, שעניינה השבת סכומים שעיריית תל אביב גבתה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לאישור כאגרת שילוט לפי חוק העזר לתל אביב (שילוט) תשנ”ג – 1992. בהתבסס על שלוש עילות: (א) רכיב מס מוסווה באגרה ; (ב) עיגול שיעורי התשלום כלפי מעלה ; (ג) הפלייה בגביית אגרה בגין שילוט על דלתות עסקים.

לקריאת פסק הדין

תובענה ייצוגית בגין עיגול שטחים כלפי מעלה (חיב חלק מדונם כדונם)

ת”מ 17644-06-12 גבריאל רוסנברג נ’ עיריית נהריה

אוחד דיון בשתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד עיריית נהריה: האחת, בגין גבית אגרת ביוב בניגוד למגבלת גבייה וללא אישור משר הפנים, והשנייה- בגין הצמדה למדד של תעריף האגרה בניגוד לסעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית, הקובע הוראת מעבר לפיה, רשות מקומית שלא הוקם בה תאגיד, תגבה אגרות לפי התעריפים הנקובים בחוקי העזר. בדיון הוסכם כי המחלוקת תצומצם לשאלת סמכותה של העירייה לעדכן את שיעור האגרה לפי הוראות ההצמדה למדד שבחוק העזר. ביהמ”ש קיבל את עמדת המבקשים וקבע כי מועצת רשות המים והביוב היא שרשאית לקבוע עדכונים לתעריפים, ולא העירייה. לשון סעיף 76(ב) של חוק ההתייעלות הכלכלית, ברורה: הרישא של הסעיף עוסקת בכך שהתעריפים בגין שירותי ביוב שהעניקה הרשות המקומית, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול, ואילו הסיפא קובעת שמועצת רשות המים והביוב רשאית לקבוע עדכונים לתעריפים אלה. משמע, התעריף שעומד בעינו הינו נושא אחד, ואילו עדכון התעריף הוא נושא אחר. אין לייחס למחוקק כוונה להעניק סמכות זהה לשתי רשויות, מבלי שייקבע בהוראת החוק מתי רשאית כל אחת מהן להפעיל את סמכותה. על כן העירייה חרגה מסמכותה כאשר עדכנה את תעריפי האגרה, והבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת.

לקריאת פסק הדין

תובענה ייצוגית כנגד בעלי שליטה בחברה ציבורית

ע”א 7685/12 רנן גרשט נ’ יצחק תשובה

תובענה ייצוגית כנגד בעלי השליטה בחברת דלק נדל”ן בטענה שפעלו בניגוד לאינטרס של בעלי המניות מן הציבור וגרמו לירידת ערך מניותיהם. הבקשה לאישור התובענה נדחתה בבית המשפט המחוזי כאשר במסגרת הערעור שהוגש הגיעו הצדדים להסדר פשרה

לקריאת פסק הדין

תובענה ייצוגית במקרה שחברי הקבוצה הינם סרבני תשלום

תצ (י-ם) 55256-01-13 סימה פרידמן נ’ מגן דוד אדום בישראל

במקרה שחברי הקבוצה הינם סרבני תשלום בדרך כלל לא מתקיים התנאי כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת ולא ניתן לאשר תובענה ייצוגית בשל כך שיש לבחון בכל מקרה ומקרה את מידת אשמו התורם של כל סרבן תשלום והשפעת אשם זה על אומדן הנזק הנטען. כמו כן,העדר פנייה מוקדמת שעה שעיקר התביעה צופה פני עתיד, מהווה שיקול נוסף לדחיית הבקשה.

לקריאת פסק הדין

תביעה ייצוגית כנגד תאגיד הינה תביעה כנגד רשות והתשלום הינו בגדר “תשלום חובה”

ת”צ 14030-11-12 ערן משען נ’ מי גבעתיים- מפעלי מים וביוב בע”מ

לבית משפט השלום בתל אביב הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד תאגיד המים בגבעתיים, בטענה שהתאגיד גבה מע”מ ביתר. הבקשה הוגשה לפי פריט 1 לחוק תובענות ייצוגיות, המאפשר תובענה נגד עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן. תאגיד המים הגיש בקשה לסילוק על הסף, בטענה שאינו “עוסק” כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, אלא “רשות”. ביהמ”ש קבע כי מכיוון שהתאגיד הוקם ומופעל מכוח חוק תאגידי מים וביוב, נראה כי אכן מדובר ברשות. בנוסף, ביהמ”ש הסתמך על ההחלטה בבש”א 10835/09 חברת הגיחון בע”מ נ’ קורפו, והגיע למסקנה כי ניתן לתבוע את התאגיד בתובענה ייצוגית רק לפי פריט 11 לחוק. משכך, נותרה רק השאלה האם מדובר בתשלום חובה, אותו גובה הרשות מכוח חוק באופן שלאזרח אין אפשרות שלא לשלמו. הוחלט כי אכן, מדובר בתשלום חובה, ולכן הוחלט להעביר את הטיפול בתיק לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.

לקריאת פסק הדין

נדחתה הודעת חדילה בענין חיובים רטרואקטיביים ושינוי שומת המס במהלך שנת המס

ת”צ 25918-02-13 סולריס סוככים בע”מ נ’ עיריית ראש העין

נגד עיריית ראש העין הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל שינוי שומת המס במהלך שנת המס והטלת חיובים רטרואקטיביים מתחילת שנת הכספים בניגוד לפסיקת ביהמ”ש העליון.בנוסף, נטען כנגד חיוב בריבית פיגורים בגין החיובים הרטרואקטיביים . בית המשפט דחה את הודעת החדילה של העירייה בשל כך שהיא ממשיכה לגבות חובות רשומים שהוטלו לפני הגשת התובענה הייצוגית נקבע כי על מנת ליהנות מהפריבילגיה של סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, היה על העירייה לחדול לאלתר מכל גבייה של החיובים שהוצאו על ידה וכן למחוק מספריה את כל החובות הרשומים שהוטלו ולא נגבו.

לקריאת פסק הדין

התקבלה הודעת חדילה לתביעה ייצוגית בגין גביית אגרות אשפה שלא כדין

ת”צ 33482-08-13 מטל אנוד תעשיות אלומיניום בע”מ נ’ עיריית רמלה

הוגשה תביעה ייצוגית כנגד עיריית רמלה בטענה כי גביית אגרות אשפה הינה פעולה מנוגדת לדין בשל כך שאמורה להיות כלולה בסל הארנונה. העירייה הודיעה על חדילה מגבייה ולתובעים הייצוגיים נפסק גמול ושכר טרחה לבא כוחם.

לקריאת פסק הדין

השבה בגין אי חישוב מדד שלילי

תצ (נצ’) 20241-10-13 עזמי לאון נ’ עיריית נצרת).

נקבע במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כי הרשות המקומית לא מחוייבת להשיב סכום שנוצר כתוצאה מחישוב מדד שלילי בתשלום הראשון, מקום בו הדבר מביא להפחתת סכום הארנונה מתחת לסכום המקורי, שהינו התעריף המזערי שנקבע בחוק ההסדרים ובתקנותיו .

לקריאת פסק הדין

תביעה ייצוגית בגין גביית אגרות חיבור

ת”צ 9925-01-13 בינת סמך (אאוטסורסינג) בע”מ נ’ עיריית גבעתיים

בית המשפט המחוזי דחה את הודעת החדילה שהגישה עיריית גבעתיים בתובענה ייצוגית המתנהלת נגדה, בנימוק שלשון צו הארנונה מחייבת את העירייה לעגל שטח נכס כלפי מטה כל חלק ממ”ר נוסף על שטח נכס המחויב בארנונה.

לקריאת פסק הדין

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית כנגד בעלי שליטה של חברה ציבורית

ת”צ 23030-10-11 פסיפיק מערכות מחשב (1995) בע”מ נ’ עיריית הרצליה

במסגרת תובענה ייצוגית נגד עיריית הרצליה נטען כנגד מנהגה של העירייה לעגל שטח של נכס כלפי מעלה וחיובי חלק ממ”ר כמ”ר. הודעת חדילה שמסרה העירייה לפיה תחייב לפי השטח המדויק נדחתה על ידי בית המשפט ונקבע שלפי צו הארנונ ה של עיריית הרצליה יש לעגל שטחים כלפי מטה ולא לחייב חלק ממ”ר. בית המשפט קבע שלמרות שהשיטה המדויקת היא השיטה ההוגנת והראויה ביותר לגביית מס ארנונה, במקרה זה לא ניתן ליישם אותה היות וצו הארנונה קובע במפורש כי “כל חלק של מ”ר ייחשב כמ”ר שלם”. בית המשפט סקר הלכות דומות וקבע כי עיגול כלפי מעלה וחיוב תושב בארנונה עבור שטח נכס שאיננו קיים, הינו “פגיעה בקניינו של הפרט שלא כדין, ופגיעה בעקרון חוקיות המנהל.” שכן לא ניתן לחייב בגין שטח שלא קיים.

לקריאת פסק הדין

הותרה הגשת תובענה אחת כנגד מספר רשויות

תצ (מרכז) 54019-11-13 שלום דמתי נ’ עיריית רחובות

הגשת תובענה אחת בה העילות זהות כנגד מספר רשויות, הגם שהן נמצאות באזורי סמכות מקומית שונים, מקיימת אחר דרישות חוק תובענות ייצוגיות לניהול ההליך בדרך הולמת ובתום לב, כמו גם עם מטרתו של סעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות ().

לקריאת פסק הדין

הפסקת גבייה לפני הגשת הייצוגית לא בהכרח תשלול גמול לתובע הייצוגי

י-ם) 406/09 תמ (י-ם) 406-09 אשר ספיר נ’ חברת הגיחון בע”מ

גם אם הפסיקה רשות מקומית גבייה בלתי חוקית לפני הגשת תובענה ייצוגית עדיין לא ניתן להסיק מכך שלא מתקיימים הרציונאלים של פסיקת גמול ושכר טרחה כיון שהמבקש לא יכול היה לדעת כי המשיבה אכן ייתרה את הצורך בהגשת התובענה הייצוגית.

לקריאת פסק הדין

אי אישור בקשה לתובענה ייצוגית תיעשה על דרך של מחיקה ולא דחייה

ת”צ 42283-07-13 יפת ואח’ נ’ איילון חברה לביטוח בע”מ, אגף בריאות – ביטוח ספורטאים

נקבע כי לבית המשפט אין סמכות, כדבר שבשיגרה, לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית מכוח תקנה 241(ד) בתקנות סדר הדין האזרחי. במקרה שבית המשפט סבור שסיכווי התובענה קלושים עליו למחוק את הבקשה ולא לדחותה על יסוד הבקשה והתשובה בלבד.

לקריאת פסק הדיו

נדחתה תובענה ייצוגית לגבי שטח קרקע הצמוד למבנה

תמ (חי’) 15550-03-09 אייץ’ אנד או אופנה בע”מ נ’ מועצה איזורית מטה אשר

נדחתה תביעה ייצוגית לאחר שאושרה הבקשה להגשת התובענה. נקבע לעניין הטענה לחריגה מחוקי ההקפאה, כי מה שנטען להיות פטור לשטח צמוד למבנה בצו 2005 לא מהווה פטור אלא חיוב שטח הצמוד למבנה בסיווג של המבנה, כאשר בפועל המועצה חייבה (בטעות) לפי סיווג קרקע תפוסה. בהתאם לכך נקבע כי השינוי בצו 2006 לא הביא להעלאה שלא כדין בחיובי הארנונה שהושתו על התובעת כמו גם על יתר חברי הקבוצה אלא נהפוך הוא, למעשה נעשתה הפחתה שלא כדין.

לקריאת פסק הדין

חדילה בתובענה ייצוגית בגין עיגול שטחים כלפי מעלה

ת”צ 57090-04-13 פרייד נ’ מועצה מקומית כוכב יאיר- צור יגאל

תובענה ייצוגית כנגד מועצה מקומית כוכב-יאיר, בגין עיגול חלקי המ”ר כלפי מעלה בחיובי הארנונה. הבקשה הוגשה לאחר שניתנה הכרעתו של השופט גריל בעניין דומה בו אושרה בקשת אישור כנגד עיריית חדרה. למרות הפסיקה כנגד עיריית חדרה, המועצה המקומית כוכב יאיר המשיכה לגבות ארנונה לפי השטחים המעוגלים כלפי מעלה, עד ליום שבו הודיעה על חדילה לפי סע’ 9 לחוק התובענות הייצוגיות. בית המשפט קיבל את טענת המבקש, לפיה יש להחמיר יותר עם רשות שבחרה למקסם את החסינות שניתנה לה (תקופת התיישנות מקוצרת בת שנתיים) ולהאריך בגביית היתר עד תום המועד הקובע, וזאת למרות קיומן של תובענות בנושאים דומים. נפסק כי מן הראוי שתובע ייצוגי וב”כ ייצוגי יתוגמלו באופן הולם על מנת לעודד הגשת תובענות ראויות גם בעתיד. תובענה שמביאה להפסקת גביה שלא כדין ולאכיפת החוק, היא תובענה כזו.

לקריאת פסק הדין

אושר הסדר פשרה עבור גביית פרמיות ריסק בתקופה בהן המבטחת לא נשאה בסיכון ביטוחי

ת”א 1793/07 שלום מורבר נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ,

האושרו הסדרי פשרה במסגרת שלוש בקשות לאישור תובענה כייצוגית שעניינן  גביית יתר בתשלום פרמיות “ריסק” עבור תקופות שבהן המבטחת כלל לא נשאה בסיכון ביטוחי. עיקר הפשרה הוא כי המבטחות תשלמנה לכל אחד מהמבוטחים באופן אחיד את שווים הכספי של 15 ימי פרמיה, וחברי קבוצת כלל שפדו או סילקו את פוליסת הביטוח שלהם יהיו זכאים לפיצוי מופחת באופן יחסי. צוין כי קיים טעם לפגם בכך ששורה של בקשות אישור זהות נדונו כל אחת בפני מותב אחר – מבלי שהמבקשים או עורכי הדין המייצגים הביאו לריכוזן בפני מותב אחד.

לקריאת פסק הדין

פסיקת גמול ושכ”ט לפי אמות המידה שנקבעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

ת”מ 26964-12-12 יוסף נסאר נ’ מי הגליל- תאגיד המים והביוב האזורי

בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שני תאגידי מים בשל גביית ריבית פיגורים שלא כדין הסתיימה בחדילה. בשאלת הגמול ושכר הטרחה במקרה של חדילה נפסק כי חישוב הגמול ושכר הטרחה לפי אמות המידה שנקבעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאזנת כראוי בין שיקולי התמריץ והתפוקה לבין השיקול של שמירה על הקופה הציבורית. נקבע שכ”ט המהווה 8% מסכום שנחסך לקבוצה לתקופה של שנתיים.

לקריאת ההחלטה

 

 

אושרה תביעה ייצוגית בגין חיוב חדרי מדרגות בניגוד לחקיקת ההקפאה

(תצ (מרכז) 24973-02-12יניב דגמי נ’ עיריית ראשון לציון)

בית המשפט אישר תובענה ייצוגית להשבת ארנונה שנגבתה מעסקים ביתר, בניגוד לחוקי ההקפאה, עקב חיוב שלא כדין בגין חדרי מדרגות וחדרי חשמל. טענת הההתיישנות והשיהוי נדחתה בנימוק שהחיוב הלא חוקי החל בפועל בשנת 2006 למרות שהשינויים הלא חוקיים בצו הארנונה נעשו בשנים 90-91

לקריאת פסק הדין

פנייה מוקדמת לפני הגשת תובענה ייצוגית

תמ (חי’) 20770-09-12 חיים פינטו נ’ עיריית נהריה

אי הקדמת פנייה מוקדמת לרשות לפני הגשת תובענה ייצוגית אין בה כשלעצמה כדי לפגום בבקשת האישור. השקעת העבודה בהכנת התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית, כמו גם החשיבות הציבורית העקרונית שבעמידה על תיקון הליקוי שבחישוב הארנונה, יש בהן בפני עצמם כדי להצדיק פסיקת גמול ושכר טרחת עו”ד.

לקריאת פסק הדין

התובע הייצוגי אינו נדרש להיות המוח מאחורי תובענה ייצוגית

תצ (מרכז) 17616-09-10 שולמית לוינסון נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון

די בכך שהתובע הייצוגי אינו פיקטיבי והוא רכש הבנה כללית ובסיסית על מסגרת התובענה וההליכים ואין כל פסול שהמוח מאחרי התובענה הינם עורכי הדין.

לקריאת פסק הדיו

המבחנים למתן רשות ערעור לתקיפת אישור תובענה כייצוגית

בר”מ 6985/11 עיריית מודיעין-מכבים-רעות נ’ ניר שדה

ביהמ”ש העליון קבע כי רשות ערעור על החלטה בעניין אישורתובענה ייצוגית ניתנת על-פי המבחנים שנקבעו בפרשת סלקום, ובהם: (א) האם משמעות קבלת התובענה הייצוגית היא חמורה במיוחד לנתבע, בהתחשב בסכום התביעה, איתנותו הפיננסית וכיו”ב; (ב) מהו היחס שבין השאלות המתעוררות במסגרת הבקשה לרשות ערעור, לבין השאלות שנותרו פתוחות ודינן להתברר במסגרת התובענה הייצוגית. ככל שנותרו לדיון שאלות רבות ומורכבות, תיטה הכף לטובת הנתבע – על מנת ליתר את הצורך לדון בהמשך ההליך; בענייננו, המבקשת לא העלתה כלל את הטענה לפיה קבלת התובענה תהיה חמורה במיוחד מבחינתה, ולא הביאה נתונים עובדתיים התומכים בעמדה זו. כמו כן, לא נותרו לדיון שאלות משפטיות רבות ומורכבות. לא נמצא כי יש בטענות המבקשת באשר ל”השלכות הרוחב” של ההחלטה, כדי להביא לקבלת הבקשה לרשות ערעור, וזאת משום שהחלטת בימ”ש קמא תהיה רלבנטית, באופן עקרוני, גם להליכי גביית הארנונה במקומות אחרים בישראל רק במידה שמבנה צו הארנונה ברשויות אחרות דומה לצו הארנונה שפרסמה המבקשת.

לקריאת פסק הדין

חיוב בריבית פיגורים כשהתארכות ההליך אינה בעטיו של הנישום

ת”צ 17616-09-10 שולמית לוינסון נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון

ביהמ”ש קיבל את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחולון, על בסיס הלכת גרינשטיין, שקבעה כי יש לחשב את הריבית שתחול על כל נישום באופן פרטני לפי נסיבותיו. נקבע כי על החייב בהיטל השבחה לעשות במהירות כל דבר התלוי בו, לרבות דיווח לוועדה על המימוש, טיפול בעריכת שומה נגדית מטעמו ותשלום סכום ההיטל המתחייב מהשומה הנגדית שאינו שנוי במחלוקת; כל זאת, בתוך לא יותר מ-30 יום בכל פעם, אם ברצונו להיחשב כמי שאינו מפגר בתשלום. כל עוד פועל הנישום בדרך זו, אין לחייבו ב”תשלומי פיגורים”. אם לא יפעל בדרך זו, יישא ב”תשלומי פיגורים” בגין כל סכום שידע כי עליו לשלם ולא שילם תוך 30 יום.

לקריאת פסק הדין

נדחתה תובענה ייצוגית כנגד עיריית ירושלים בעניין אספקת מקום חניה ללא תשלום לנכים המבקרים בעירייה

ת”צ 32425-08-12 ארנון ישראל זלינגר נ’ עיריית ירושלים

התובע, נהגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עיריית ירושלים, על פי פריט 11 לתוספת השנייה לחוק התובענות וטען כי העירייה מפירה את סעיף 4ב’ לחוק חניה נכים הקובע כי “מקום ציבורי שהגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חניה”. נטען, כי על העירייה לאפשר לנכים לחנות ללא תשלום בחניון, ולחילופין לשפותם עבור הוצאות החניה. ביהמ”ש דחה את הבקשה וקיבל את טענת העירייה, שהמפעיל של חניון ספרא הוא גורם פרטי, והעירייה אינה מפעילה כל סמכות שלטונית על מנת לגבות את דמי החניה, ולכן, אין הם בבחינת מס, אגרה או תשלום חובה אחר המאפשר תובענה ייצוגית נגד רשות. זאת ועוד, לשונו של פרט 11 ברורה: היא מדברת על השבה להבדיל משיפוי, ומאחר שאין העירייה גובה את דמי החניה, אין היא יכולה להשיבם.

לקריאת פסק הדין

דווקנות המועדים לעניין חדילה לפי סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות

ת”צ 22518-02-12 נטלי ביטרן נ’ מועצה מקומית קדימה-צורן

כנגד מועצה מקומית קדימה-צורן הוגשה בקשה לאשר תובענה ייצוגית, בגין חיוב אסור בארנונה על ידי עיגול חצאי מטרים רבועים ומעלה למ”ר שלם. המועצה ביקשה לנצל את זכותה על פי סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות, והודיעה על חדילה מגבייה, אך רק לאחר שחלפו יותר מ-90 ימים מיום שהוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. ביהמ”ש המחוזי מרכז, קבע כי אין לאפשר למועצה לממש את זכותה להודיע על חדילה בנסיבות העניין, היות והמשיבה לא התייחסה בהודעת החדילה לאיחור בהגשתה, לא ביקשה הארכה של המועד הקובע וממילא לא נתנה טעמים להארכה כזו. נקבע, כי סעיף 9 לחוק אינו עניין של מה בכך. הוא מאפשר גם לרשות שפעלה שלא כדין, ביודעין, ‘ונתפסה’ – להודיע על חדילה, ובכך לקבל פטור מהשבת סכומים שנגבו שלא כדין. הוראת סעיף 9 נוגדת, בכל הנוגע לרשויות, את מטרות החוק, קרי – הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. סעיף 9(א) בחוק מתייחס מפורשות למועד הגשת בקשת האישור ולא למועד ההמצאה, והארכת המועד להודעת חדילה פוגעת משמעותית בקבוצה, אשר עקב הארכת המועד לא תזכה להשבת הכספים שנגבו שלא כדין. כמו כן, המועצה לא עמדה בדרישה הנוספת של סעיף 9, להוכיח כי אכן חדלה מהגבייה לכל המאוחר במועד הקובע.

לקריאת פסק הדין

תביעה ייצוגית כנגד הטלת חיובים רטרואקטיביים וגביית ריבית פיגורים וירטואלית בגין חיובים אלה

בש”א 567/08 חנוך כהן נ’ המועצה המקומית מבשרת ציון

בבקשה נטען כי העירייה צרפה שלא כדין “תוספות” לתעריפי הארנונה שאושרו לה עבור השנים ספציפיות- 1994, 2004, 2005 ו-2007 בלבד על פי סעיף 11(א) לחוק ההסדרים, לבסיס המס של השנים העוקבות. כמו כן, נטען כי בשנת 1998 העלתה המשיבה את תעריף הארנונה ללא אישור כנדרש תוך חריגה מסמכות, ואף את התוספת הזו צרפה כחלק מבסיס המס לשנים העוקבות; וכן כי המשיבה הצמידה את תשלומי הארנונה המשולמים לה בתשלומים למדד המחירים לצרכן, תוך התעלמות ממדדים שליליים אשר היו מביאים להפחתת תשלומי הארנונה. בית המשפט אישר את הבקשה, וקבע כי סיכויי התובענה להתקבל גבוהים. משלא חלקה המשיבה על העובדה כי אכן גבתה מכלל חברי הקבוצה את תעריפי הארנונה הנטענים, אשר פורטו בהרחבה בחוות-הדעת המומחה מטעם המשיבה, ומשכבר הוכרע כי מתעוררות בענייננו שאלות משפטיות אשר מקימות עילות תביעה טובות – נהיר כי מתקיים גם התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, ולפיו התובענה מעלה שאלות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ואינן ייחודיות למבקשים גרידא.

לקריאת פסק הדין