מאמרים- תביעות ייצוגיות

הוגשה באמצעות משרדנו תובענה ייצוגית כנגד קרסו מוטורס בגין כשלים במערכת המצמד ברכבי דאצ’יה מסוג סנדרו ולוגאן

הוגשה תובענה יצוגית בעקבות כשלים מכניים ובטיחותיים שהתגלו ברכב חדש שנרכש על ידי המבקש מהיבואנית . לטענת המבקש, קיימות בעיות ברכב המתגלות כתופעות חמורות ותקלות חוזרות ונשנות אצל לקוחות רבים, אשר הינן פועל יוצא של תפקוד לקוי של מערכות הרכב. לטענת המבקש, המשיבות יודעות, או למצער חייבות היו לדעת, על קיומן של הבעיות.

בהתאם לכך, היה עליהן לאתר את התקלות כבר בבדיקת האיכות של הרכבים וטרם הגיעו לארץ, או לכל הפחות היה עליה להימנע מלהמשיך למכור את הרכבים מיד כשנודע על הבעיות. כמו כן, היה עליה ליידע את כל בעלי הרכבים בהודעה אישית ו/או בפרסומים בתקשורת על קיומן של הבעיות, ובפרט, היה עליה לזמנם למוסכי השירות לשם טיפול מידי בבעיות עד לתיקונן המלא באמצעות אספקת מערכת חדשה תקינה, או לחלופין, להחזיר לידיה את הרכבים. או לחילופי חילופין, בהעדר פתרון לבעיה, לפצות את הלקוחות בגין המערכת הלקויה וכן לקחת אחריות ולהאריך את תקופת האחריות לשנים נוספות.

לטענת המבקש, המשיבות לא עשו דבר ממה שהיה מצופה מיבואנית ויצרן רכב. לא זו בלבד שלא עשו דבר, הם אף התנהלו בחוסר תום לב כאשר לא גילו ללקוחות את האמת הידועה להם, ניסו להטעות את הלקוחות, חזור והטעה, בהכחשה, הסתרה, הטעייה במקום להודות באמת ולקחת אחריות על המוצר שמכרו. התנהלות המשיבות גרמו למבקש ולחברי הקבוצה נזקים רבים ועוגמת נפש כמפורט בגוף הבקשה.

לקריאת התובענה הייצוגית

הפרסום ב-ynet על התביעה שהוגשה (לחצו על התמונה למעבר לכתבה המלאה):

הערת “טעון בדיקה” בבנק – קווים לדמותה

מאת: עו”ד עמית גנס

נודע לכם במישרין או בעקיפין שאתם מסומנים במערכות הבנק כלקוח “טעון בדיקה” ?

מסתבר שאתם לא לבד.

לאחרונה הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד בנק לאומי[1] אשר במרכזה עומדת שאלת חוקיות הרישום של לקוחות כ”טעונים בדיקה” בבנק, כמו גם השאלה האם כחלק מחובתו של הבנק לנהוג בתום לב, בהגינות ובשקיפות הנגזרת מחובת הגילוי, על הבנק ליידע את לקוחותיו על כך שהם מסומנים במחשבי הבנק כ”טעונים בדיקה”.

מתשובת הבנק לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, עולה כי מדובר בהערה פנימית המהווה אמצעי טכני אשר נועד לאותת לעובדי הבנק שעליהם לערוך בדיקות ממוקדות מעבר לבדיקות המבוצעות באופן רגיל וכי ההערה לא נרשמת באופן שרירותי, אלא רק כאשר הבנק סבור, בהתאם לשיקול דעתו, כי קיים מידע הנוגע ללקוח מסוים, שראוי לזכור אותו.

באשר לחובת הגילוי על עצם קיומה של ההערה, טען הבנק, כי לא מוטלת כל חובה על הבנק ליידע את הלקוח על קיומה של ההערה אודותיו, שכן המידע הרלוונטי ללקוחות הבנק הוא המידע המהותי, היינו, ההחלטה הספציפית שהבנק קיבל בקשר לבקשת לקוח לקבל שירותים מסוימים ונימוקיה, ואילו ההערה הינה אחד השיקולים אותם הבנק משכלל טרם החלטתו בנוגע לבקשת הלקוח.

לגישתו של הבנק, מערכת השיקולים הנשקלת בעניינו של לקוח, אינה מהווה מידע מהותי שיש לגלותו ללקוח ורק השורה התחתונה, קרי האם בקשתו של הלקוח נענית בחיוב או בשלילה ונימוקי ההחלטה היא המידע המהותי הרלוונטי ללקוח.

הבנק מציין בתשובתו באופן ברור וחד משמעי, שלא יינתן שירות ללקוחות אשר קיימת לגביהם הערת “טעון בדיקה” בטרם מתבצעת בדיקה מעמיקה בעניינם, ואף על פי כן, הבנק סבור כי לא מדובר במידע מהותי שיש לגלותו ללקוח כחלק מחובת הגילוי הקמה לבנק.

חשוב לציין בהקשר זה, כי חובתו של הבנק לנמק החלטתו בעניינו של לקוח אינה נותנת מענה ראוי לעניין הגילוי אודות הערת “טעון בדיקה” שכן אינני מכיר ולו מקרה אחד שבו כחלק מהנמקת החלטה הבנק גילה ללקוח שהוא לקוח “טעון בדיקה” וכי בשל כך בקשתו לקבלת שירות מסוים מהבנק נדחתה.

עוד עולה מתשובתו של הבנק, כי העובדה שלקוח “טעון בדיקה” עשוי לקבל שירות לאחר בדיקה מעמיקה בעניינו, ואינו מסורב באופן אוטומטי, מלמדת על כך שלא מדובר במידע מהותי שיש לגלותו ללקוח.

סבורני, כי לא ניתן לקבל תשובה זו של הבנק, שכן נדמה כי הבנק מתעלם בתשובתו משאלת “טיב השירות” ו”אפקטיביות השירות” הניתן ללקוח “טעון בדיקה”. ברור לכל כי ביצוע בדיקות מעמיקות מעבר לנורמה עלולות לגרום לסחבת ולבזבוז זמן ומשאבים מצדו של הלקוח, כפי שאכן קורה בפועל. התנהלות זו של הבנק אל מול לקוחות “טעונים בדיקה” מהווה פגיעה קשה בטיב השירות הניתן להם ובאפקטיביות שלו.

במציאות העסקית-כלכלית שבה אנו חיים, ובעיקר בהתנהלות מול הבנקים בעסקאות גדולות הדורשות מימון ארוך טווח אשר משמעותו כניסה לשותפות עסקית עם הבנק על כל המשתמע מכך, התנהלות זו של הבנק אל מול לקוחות “טעונים בדיקה” עלולה להיות מכרעת ולעיתים אף הרסנית עבורם.

לפיכך, סבורני כי גילוי מוקדם מצד הבנק על היותו של לקוח “טעון בדיקה” ועל כך שבכל פעם שהלקוח יפנה לקבלת שירות מסוים יתבצעו בדיקות מעמיקות מעבר לבדיקות המבוצעות באופן רגיל בטרם תתקבל החלטה בעניינו, הינה קריטית ומהותית ללקוח ועשויה למנוע משברים וסדקים במערכת היחסים בין הלקוח לבנק ובעיקר עשויה למנוע נזקים כלכליים עתידיים ללקוח ועל כך יש לתת את הדעת ויפה שעה אחת קודם.


 

[1] ת.צ 25737-02-15 מאיר שרבט נ’ בנק לאומי לישראל

תאגיד עירוני איננו יכול לשמש אמצעי עקיף לגביית כספים מהתושבים

בקשה לייצוגית שהוגשה על ידי משרדנו כנגד תאגיד בני הרצליה ועיריית הרצליה עוסק, בין היתר, בשאלת היקף סמכותן של עמותות עירוניות בגביית כספים מהתושבים במסווה של דמי ביטוח.

מושא הבקשה הינו תשלום בסך 130 ₪ עבור רכישת ביטוח אותו נדרש לשלם מידי עונה כל ילד המבקש להשתתף בחוגים המופעלים על ידי העמותה, כתנאי להשתתפותו בחוגים. על אף המצג המוצג על ידי העמותה כאילו מדובר ברכישת פוליסת ביטוח תקנית, קרי באמצעות חברת ביטוח, הלכה למעשה, מדובר במוצר פרטי המסופק באמצעות חברה פרטית שאיננה חברת ביטוח ואשר אין לה רשיון למכור פוליסות ביטוח או לתווך בביטוח, לא כל שכן שאינה כפופה  למפקח על הביטוח ולרגולציה המסדירה ומאשרת הנפקת כיסוי ביטוחי. חיוב הנרשם ברכישת ביטוח תוך צירוף הילד למוצר שאינו מהווה פוליסת ביטוח, מהווה הטעיה מכוונת והתנהלות שלא בתום לב כלפי הלקוחות שטועים להאמין כי ילדם אכן מבוטח בפוליסת ביטוח. מעבר לאלמנט ההטעייה כאילו מדובר בפוליסת ביטוח, מדובר בשירותים שנחיצותם מוטלת בספק שכן רוב רובם כבר ניתנים באמצעות קופות החולים ו/או הביטוחים המשלימים. הפוליסה גם מכילה חסמי סף משמעותיים באופן שכמעט כל כיסוי או שירות נתון לשיקול דעתה הכמעט מוחלט של חברה פרטית שאינה מפוקחת על ידי המפקח על הביטוח כנדרש, באופן בלתי סביר המעמיד בסימן שאלה את השקיפות הנדרשת ואת השיקולים המסחריים העומדים מאחורי ההחלטה לאשר או לא לאשר תביעה המוגשת על ידי התובע הפוטנציאלי. כך, למשל, בניגוד לפוליסת ביטוח בה קיימת התיישנות רק לאחר 3 שנים, בפוליסת העמותה מתן השירות מותנה בהגשת תביעה תוך 14 ימים מקרות הארוע בלבד. בבקשה נטען כי התנהלות העמותה, שהינה עמותה עירונית אשר סמכויותיה מוגבלות לסמכויות העירייה, נעשית באופן חסוי וללא שקיפות: חרף בקשות למידע באמצעות חוק חופש המידע, לא ניתן לקבל פרטים על התנהלותה הכספית של העמותה או על מערכת ההסכמים שבין העמותה לחברה הפרטית. בהעדר נתונים לסתור, עולה חשש כי גביית דמי הביטוח משמשים הלכה למעשה כצינור להגדלת הכנסותיה של העמותה על חשבון ההורים. המבקשים טוענים שלבקשה חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בעיקר לאור אופיה של העמותה כעמותה עירונית, אשר עלולה לשמש  גם כמכשיר פוליטי בידי ראש הרשות. בצד האפשרות שניתנה לרשות המקומית להשתמש בתאגיד העירוני- כאמצעי לקידום יעילות וגמישות שלטונית –קבע המחוקק שורה ארוכה של סייגים והגבלות שנועדו למנוע ניצולו ושימוש בו לרעה ללא פיקוח. נטען, כי יש לנקוט זהירות יתירה בשימוש הנעשה בתאגיד עירוני שכן השימוש במכשיר זה עלול להפוך  מכלי שנועד לקדם יעילות לאמצעי לקידום שחיתות ציבורית.

ביום אושרה הסדר פשרה בתביעה הייצוגית

בקשה לאישור התביעה כייצוגית

תקציר כתבות מהעיתונות בנוגע להסדר הפשרה